קדמוניות היהודים · פרק א׳, ע״ג

ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב, ויחר לו מאד, ויקח עמו אנשי חיל וירדוף אחרי יעקב דרך שבעת ימים וידבק אותו. אך אז רד היום מאד ולא יכול לעשות מלחמה ביעקב, ובחלום הלילה בא אליו אלהים ויאמר לו: ״הִשָׁמֶר לך מִדַּבר עם יעקב קשות ומחרות אפך בבנותיך, רק תכרות עם יעקב ברית שלום ותדבר טובות עם נשיו. אולם אם תעוז להתגרות מלחמה ביעקב אשר עוזריו רק מתי מעט מול אנשי חילך הרבים, ידע תדע כי אנכי מגן לו ואמגנך בידו לעשות בך כטוב וכישר בעיניו." למחרת קרא לבן ליעקב ויאמר אליו כי ידבר אתו דברי שלום, יען כי אלהי אבותיו הזהיר אותו אֶמֶשׁ לעשות כן, אך בכל זאת דבר אתו משפטים לאמר: הלא בחסר כל באת אלי, ואני חמלתי עליך ואספתיך אל ביתי גם נתתי את בנותי לך לנשים, וקויתי כי בזאת תוסד ידידותנו לעולם, אך אתה גמלתני רעה תחת טובה, לא זכרת כי אחי אמך אנכי ושארך הקרוב אליך, לא שמת לבך על בנותי אשר נתתי לך ועל בניך אשר אני אבי אמותיהם, ותנהגם כשבויי חרב, את רכושי גזלת ואת הוני עשקת, את בנותי פתית לברוח מביתי, גם גנבת את אלהי אשר קדושים הם בעיני כבעיני אבותי ואבות אבותי, ואת אשר לא יעשה אויב לאויבו עשית אתה לי, אתה שארי בן אחותי בעל בנותי, אוכל לחמי ובן משק ביתי! על הדברים האלה השיב יעקב אמרים כי האהבה לארץ מולדת נטע ה׳ לא רק בלבבו כי אם בלבות כל בני האדם, והאהבה הזאת המריצה אותי לשוב אל ארצי אחרי אשר עזבתי אותה עשרים שנה. אך על דבר האשמה אשר תאשימני, הוסיף יעקב לדבר, כי אנכי לא עשקתיך, יוכיחו נא שופטי צדק בינינו אם לא נהפוך הוא, כי אתה עשקת אותי וכל דברי ריבותיך אל חיקך ישובו. הלא אנכי עבדתיך בתם לבבי, שמרתי את צאנך באמונה, והגדלתי והוספתי את רכושך, ואתה תחת תת לי תודה כעל כל תגמולי עליך, תרע עוד עינך בקחתי חלק קטן מכל הרכוש אשר רכשתי לך, חלף עבודתי הכבדה אשר עבדתיך זה שנים רבות. ועל דבר בנותיך ידע תדע כי לא משנאתן אותך עזבוך ללכת אחרי, כי אם מאהבתן אותי, ומעשותן את אשר נטל על כל אשה לעשות לבעלה, ומה גם כי לא יכלו לעזוב את בניהן ההולכים עמי. כדברים האלה השיב יעקב ללבן להוכיח את צדקת נפשו, ואז מלא פיו תוכחות על כל הרעות אשר עשה לו לבן בהעבידו אותו בפרך עשרים שנה רצופות מבלי השב על לב כי בן אחיו הוא ובעל בנותיו; ראשית דרכו עמו היתה לרמות אותו ולתת לו את לאה תחת רחל, והמרמה הזאת אשר שברה את לבו היתה עוד נקלה מול הרעות הרבות אשר הפגיע בו אחרי כן, רעות אשר לא יעשה כמוהן רק אויב ומתנקם. ובאמת הרע לבן מאד ליעקב, כי בראותו כי ה׳ עמו וכל אשר יעשה יצליח, הבטיח לתת לו נקֻדים, וכאשר ילדו כל הצאן נקֻדים, השיב את הבטחתו אחור ויאמר עקדים יהיה שכרך, וכאשר ילדו כל הצאן עקדים, נחם עוד הפעם על הבטחתו, ויחלף את משכרתו עשרת מנים, כי קנא בו קנאה גדולה בראותו כי מקנהו פרץ בארץ וכל אשר הוא עושה ה׳ מצליח בידו.