קדמוניות היהודים · פרק א׳, ס״ח

ויתפלא יעקב על טוּבָה וחסדה ויותר עוד על יפיה וחמדת פניה, כי היא היתה היפה בבנות הארץ, ויאהבה בלבו מרגע הראשון אשר ראה אותה, ויאמר אליה: אם בת לבן את, הנך שארת בשרי, כי אברהם והרן ונחור אחים הם בני תרח, ובתואל אבי אביך הוא בן נחור, ויצחק אבי הוא בן אברהם ושרה בת הרן, ובימים האחרונים יספנו להתחתן עוד, כי רבקה אמי היא אחות אביך. ואני באתי הנה לשאול לשלומכם ולחדש ימי אהבתנו כקדם. אז זכרה רחל כי ככל דבריו שמעה גם מפי אביה, ותשמח מאד עד כי בכתה מרוב שמחתה, ותחבק את יעקב ותשקהו, ותאמר: אבי וכל ביתו ישמחו מאד לקראת בואך, כי אבי ישא תמיד את שם רבקה על שפתיו, וידעתי כי ישמח גם לקראת בנה.