קדמוניות היהודים · פרק א׳, ס״ז

אחרי כן נשא יעקב את רגליו וילך ארצה ארם נהרים מחוז חפצו, ויבוא עד עיר חרן, וירא והנה באר בשדה ורֹעים עם עדריהם, נערים ונערות, יושבים על יד הבאר. ויגש יעקב אל הרעים, כי היה צמא למים, ויאמר אליהם: אחי מאין אתם? ויאמרו מחרן אנחנו, ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור? ויאמרו ידענו, ומי לא יֵדע את איש גדול כמוהו, ובתו היא רֹעה אתנו את צאן אביה, ולפלא בעינינו כי לא באה עוד עם הצאן הנה, ובבואה הגיד לך את אשר אתה מבקש. עודם מדברים והנה רחל בת לבן באה עם הצאן, ויאמרו הרעים ליעקב הנה בת לבן, ולרחל אמרו כי האיש האורח בא לדרוש בשלום אביה. ותקרב רחל אל יעקב בפנים צהלים ותשאלהו מי הוא ומאין הוא בא ומדוע בא שָׁמָה. ותבטיחהו כי תפיק לו נפשה ותמלא כל משאלות לבו.