קדמוניות היהודים · פרק א׳, ס״ט

אחרי כן בקשה אותו ללכת אתה אל בית אביה ולשמחהו מהר במראה פניו. ויהי בבוא יעקב ביתה לבן, קבלהו לבן בשמחה ובכל אותות אהבה, ואחרי ימים מעטים אמר אליו לבן: אמנם כי שמחתני מאד בבואך, בכל זאת חפצתי לדעת מדוע עזבת את אביך ואת אמך לעת זקנתם. ותחת כלכל את שיבתם באת הנה, והיה אם אדע שרש הדבר ומה שאלתך וחפצך בביתי, עשה אעשה עמך אך טוב ככל אשר תשיג ידי? ויספר לו יעקב בתם לבבו את כל אשר בלבבו, ויודיעהו כי יש לו אח ושמו עשו, והוא מתנכל להמיתו על קחתו ממנו את ברכת אביו בעצת רבקה אמו, כי חרה לו עד מות על אשר לקח ממנו את הברכה וְאִתָּהּ יחד את המשרה ואת הממשלה - ועל כן ברח מבית אביו, וגם זאת בעצת אמו. הן אמנם, הוסיף יעקב לדבר, כי יש לנו קרובים וגואלים גם ממשפחת אבי, אך אתה קרוב לי מהם בהיותך אחי אמי, ואקו כי אלהי אבותי ישמרני מכל רע, וגם אתה תהי עלי סתרה.