אחרי אשר הציל אברהם את אנשי סדום ואת לוט בן אחיו, שב אל מקומו בשלום. ויצא מלך סדום לקראתו עד המקום הנקרא בשם שדה המלך, ושם קדם גם מלכי־צדק מלך שלם את פניו. ומלכי־צדק היה איש צדיק וכשמו כן הוא, ועל כן נבחר מאת אנשי המקום למלך גם לכהן לאל עליון. ושלם נקראה אחרי כן בשם ירושלים. מלכי־צדק הוציא לחם ויין רב לאנשי החיל אשר לאברהם, ובעת אשר אכלו לחם הִלַל את אברהם על גבורתו ואמץ לבו, ויודה לה׳ על אשר מגן צריו בידו, ואברהם נתן למלכי־צדק מעשר מכל השלל אשר בידו. ומלך סדום אמר לאברהם תן לי את האנשים אשר הצלת אותם מידי שוביהם ואת כל הרכוש והשלל קח לך, אך אברהם נשבע בשם ה׳ כי לא יקח מחוט ועד שרוך נעל מכל הרכוש אשר השיב, רק אשר אכלו הנערים וחלק שלשת מרעיו אשר הלכו אתו במלחמה, והם ענר אשכל וממרא, הם יקחו את חלקם.
קדמוניות היהודים · פרק א׳, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Yemei am olam, trans. Kalman Schulman. Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קדמוניות היהודים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
