קדמוניות היהודים · פרק א׳, ל״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אברהם הכה את האשורים ויצל את לוט ואת אנשי סדום.ויבא אחד מפליטי המלחמה ויגד לאברהם כי נגפו הסדומים במלחמה וכי נשבה לוט בן אחיו, ויצר לו מאד, וירק את חניכיו ילידי ביתו וירדוף אחרי האשורים וישיגם בלילה החמישי אצל דן (הוא מעין מים הנקרא בשם הזה), ויפל עליהם פתאֹם ויך אחדים מהם בעודם ישנים לבטח, ורבים מהם אשר היו שכורי יין, החריד וינוסו מפניו. וביום המחרת רדף אחריהם עד עיר חובה אשר בגבול דמשק, וַיָשֶׁב את כל הרכוש, וגם את לוט ואת רכושו השיב, וגם את הנשים ואת העם אשר לקחו האשורים בשביה. במלחמה ההיא הוכיח אברהם לעיני כל כי לא ברוב אנשי חיל יתגבר תמיד הלוחם במלחמה, רק במהירות ובאמץ רוח יצליח הגבור גם במתי מעט. כי אברהם התגבר על ארבעת מלכי אשור ההם רק בשלש מאות ושמונה עשר איש אשר ברגליו ושלשה אוהביו ענר אשכל וממרא. ופליטי מחנה האשורים שבו בבושת פנים לארצם.
נחלת הכלל · Yemei am olam, trans. Kalman Schulman. Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך קדמוניות היהודים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.