קדמוניות היהודים · פרק א׳, כ״ה

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ארפכשר הוליד את שלח, ושלח ילד את עבר אשר על שמו נקראו היהודים בראשונה בשם עברים. ולעבר יֻלד שני בנים, שם האחד פלג, כי נולד בעת אשר נפלגה הארץ למספר יושביה, ושם השני יקטן. ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף, ואת חצרמות ואת ירח, ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה, ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא, ואת אופיר ואת חוילה ואת יובב. ויהי מושבם על נהר קאפענע בארץ הודו גם בארץ אריה הסמוכה לה. כל אלה בני שם. ועתה נדבר דברים מעטים על תולדות העברים. פלג בן עבר הוליד את רעו, ורעו הוליד את שרוג, ושרוג הוליד את נחור, ונחור הוליד את תרח, ותרח הוליד את אברהם, ועשרה דורות עברו מנח עד אברהם, ונולד מאתים ותשעים ושתים שנה אחר המבול, כי תרח היה בן שבעים שנה בהולידו את אברהם, נחור היה בן מאה ועשרים שנה בהולידו את תרח , ושרוג היה בן מאה ושלשים ושתים בהולידו את נחור , ורעו היה בן מאה ושלשים בהולידו את שרוג , גם פלג היה בן מאה ושלשים בהולידו את רעו ; ועבר הוליד את פלג בהיותו בן מאה ושלשים וארבע שנים . ארפכשד הוליד את שלח בהיותו בן מאה ושלשים וחמש שנים , אך ארפכשד בן שם נולד בשנת שתים עשרה אחר המבול . ולאברהם היו שני אחים, שם האחד נחור ושם השני הרן, והרן הוליד את לוט בנו גם שתי בנות, האחת שרי ושם השנית מִלכה; וימת הרן על פני תרח אביו בעיר אוּר בארץ כשדים, וקברו נמצא שם עד היום הזה. ואברהם ונחור לקחו להם את בנות הרן אחיהם לנשים, אברהם לקח את שרי, ונחור את מִלכה. ויתאבל תרח על הרן בנו אשר נקטף בלי יומו, ויקץ בחייו ולא יכול לשבת עוד בארץ כשדים, ארץ אשר בה מת בנו מחמל נפשו, ויקח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם ויצאו מאור כשדים ויבואו עד חרן בארץ ארם נהרים וישבו שם, ושם מת תרח בן חמש שנים ומאתים שנה, כי בימים ההם לא האריכו עוד בני האדם ימים על הארץ כבני הדורות הראשונים אשר היו לפני המבול, ובדור משה לא חיו בני האדם רק עד מאה ועשרים שנה, וגם הוא (משה) לא האריך ימים יותר ממאה ועשרים שנה, ומאז והלאה הקציר ה׳ עוד את ימי חיי האדם על הארץ כיום הזה. מִלכה ילדה לנחור שמונה בנים: את עוץ ואת בוז, ואת קמואל ואת כשד ואת חזו, ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל. ופילגשו ושמה ראומה ילדה לו את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה, ובתואל בן נחור יָלד את רבקה ואת לבן.
נחלת הכלל · Yemei am olam, trans. Kalman Schulman. Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך קדמוניות היהודים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.