בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם, ומושבם בארץ אזיה מנהר פרת עד ים הודו. עילם הוא אבי העילמים (עלאמאער) אשר מהם יצאו הפרסים. אשור בנה את נינוה העיר הגדולה, וילכוד את העמים אשר ישבו בארץ ההיא ויקרא להם אשורים כשמו. ארפכשד רדד תחתיו את העם הנודע כיום בשם כשדים (כאלדאער) ויקרא את שמו עליהם וימשל בם. ארם הוליד ארבעה בנים: עוץ וחול וגתר וָמש. עוץ בנה את טרכוֹניטוּס ואת דמשק אשר בין פלישתיני (ארץ ישראל) ובין חול־סוריא (Cölesyrien). עוץ משל בארמיניה, גתר בבאקטריה, וָמש מלך על המשים (מעסאנאער) אשר בגבול ארצם ימצא כעת הנוף Spasinu Charax.
קדמוניות היהודים · פרק א׳, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Yemei am olam, trans. Kalman Schulman. Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קדמוניות היהודים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
