קדמוניות היהודים · פרק א׳, כ״ג

על פי הנסבה הזאת כאשר שבה הארץ אחר המבול לאיתנה הראשון, החל נח לעבוד את האדמה ולנטוע כרמים, ובימי בציר ענבים שתה מן היין אחרי אשר הביא קרבן לה׳, וישכר ויישן שנת תרדמה על הארץ ויתגל בתוך אָהֳלֹה. וירא חם אבי כנען את ערות אביו, ובבוז וקלון ולצון הגיד זאת לאחיו, והם כסו את ערות אביהם, ובהודע זאת לנח בצאת היין מאתו, ברך את שם ויפת ויקלל את כנען בן חם, כי את חם לא אבה לקלל בהיותו בנו היוצא מחלציו, ויקלל את כנען ואת כל בניו קללה נצחת, והקללה ההיא רבצת כל ימי עולם על בני כנען, ובהשחיתם עוד את דרכם על הארץ, נתנם ה׳ בידי העברים (צאצאי שֵׁם) לעשות בהם שפטים, כאשר נספר זאת במרוצת דברינו בספר הזה.