קדמוניות היהודים · פרק א׳, כ״ב

ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען, ובניהם אחריהם ישבו בארץ ארם (סוריא) ובהר אמאניוס והר הלבנון עד הים, וגבולם עד ים אוקינוס (אצעאן). שמות העמים צאצאי חם נשכחו קצתם מפי יושבי הארץ, וקצתם נשחתו בפי עם הארץ עד כי לא נכיר עוד מוצאותיהם מקדם, ורק שמות אחדים נשארו עוד עד היום הזה. אך שֵׁם כוש, אחד מארבעה בני חם, נשאר על מתכונתו ולא נגעה בו יד העת לשנותו, כי בני עטיאפיע, אשר כוש בן חם מלך עליהם, נקראים בפי כל יושבי אזיה בשם כושים עד היום הזה. גם שם מצרים בן חם נשאר על מכונו, כי יושבי ארצנו (ארץ יהודה) יקראו את ארץ עגיפטען בשם ארץ מצרים ואת יושביה בשם מצרים. פוט בן חם כונן מוצאות (קאלאניען) בארץ לוב (לוביען) ויקרא את יושבי הארץ פוטים על שמו. גם בארץ מוריטאניה ימצא נהר אחד אשר שמו פוט, והנהר הזה גם הארץ אשר אצלו הנקראת כשמו, נזכרים פעמים רבות בפי סופרי היונים. בימים האלה תקרא ארץ לוב (ליביען) על שם להבים אחד מבני מצרים. אך מדוע תקרא הארץ הזאת גם בשם אפריקא, יראה הקורא במרוצת דברי הספר הזה. כנען בן חם ישב בארץ הנודעת כעת בשם ארץ יהודה, ולפנים נקראה ארץ כנען על שמו. כוש הוליד ששה בנים. ומהם סְבָא אבי הסבאים (סאבאער), חוילה הוא אבי משפחת החוילי (עווילאער) הנקובים כעת בשם גאטולים. סבתה אבי הַסַבְתִּינִים אשר היונים יקראו להם אסטאבארים. סבתכא אבי הסבתכנים. רעמה אבי הרעמונים. ובני רעמה שבא ודדן. דדן הוא אבי הדודנים היושבים בין הכושים בארץ מבוא השמש, ושבא הוא אבי השבאים. נמרוד בן כוש ישב בין הבבלים ויהי עליהם למלך. מצרים הוליד שמונה בנים, ומושבם מעזה עד קצה ארץ מצרים, ובבל זאת נקרא חבל הארץ הזאת בשם פלשתים, והיונים יקראו חלק אחד ממנה בשם פלישתני. מיתר משפחות בני מצרים, הלא הם לודים, ענמים ולהבים (אשר כונן מוצאות בארץ ליביען ויקרא לה בשמו), נפתוחים, פתרוסים, כסלוחים וכפתורים לא ידענו כמעט מאומה בלתי אם שמותיהם, יען כי במלחמת עטיאָפּיען, אשר נדבר על אֹדותיה הלאה, נהרסו עריהם עד היסוד ולא נדע מה היה להם. וכנען ילד את צידון בכורו, אשר בנה עיר בארץ פיניציה ויקרא לה צידון כשמו, וזה שמה בפי היונים עד היום הזה. גם ילד את החמתי היושב בחמת, והיא עיר בנויה גם בימים האלה ויושביה יקראו לה חמת, אך המקרונים יכנוה בשם עפיפאניה כשם מלכה הקדמון; את הָאַרְוָדִי היושב באי ארוד (אראדוס); ואת הערקי היושב בעיר ערקי (Arce) בהר הלבנון. מיתר שבעת בני כנען, הלא הם: חת, יבוסי, אמורי, גרגשי, חוי, סיני וצמרי לא הודיעה לנו תורתנו הקדושה רק את שמותיהם, יען כי העברים הרסו את עריהם כליל ויכחידום מן הארץ.