קדמוניות היהודים · פרק א׳, י״ח

למחשבת רעה וחטאת מרי כזאת הדיח עוד אותם נמרוד נכד חם, ביתר עָז, כי בהיותו עז נפש וגבור עריץ, פתה אותם להאמין כי לא יד ה׳ רק ידם עשתה להם כל החיל אשר להם, כי ה׳ אויב ומתנקם הוא לבני האדם, וכל מחשבות לבו רק רע עליהם כל הימים. גם הבטיח להם כי הוא (נמרוד) יהי זרֹעם לבקרים ויצילם מיד ה׳ בכל עת אשר יחפוץ להרע להם ולהשחיתם, באמרו כי הוא יבנה להם מגדל רם ונשא אשר שיאו יניע עד לב השמים ומי המבול לא יגיעו עד מְרוֹם קצו, ואז יקח נקם מאת ה׳ על אשר המית את אבותיהם וישחיתם במי המבול.