קדמוניות היהודים · פרק א׳, ט״ז

ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה, וַיְכַל בטוב ימיו ושנותיו בנעימים, ויהי כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת. והנה מקום אתי להזהיר את הקורא לבל יעוז לפסוח על שתי הסעפים בדבר מספר שנות אבותינו הראשונים אשר חיו עד תשע מאות וששים שנה תחת אשר ימי שנותינו על הארץ רק שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה, כי תורת ה׳ תמימה היא וכל דבריה אמת ואמונה, ובאמונה אֹמֶן האריכו הדורות ההם ימים ככל אשר תספר תורתנו, יען כי מצאו חן בעיני האלהים בהתהלכם לפניו בתם לבבם וצדקת נפשם, גם יען אשר הם לא התגאלו במאכל תאוה ומשקה שכרון, כי מאכלם בריאה וְשִׁקוּיָם מים חיים. אף לזאת האריך ה׳ את ימי חייהם לבעבור ילמדו עשות משפט וצדקה בארץ, ולבעבור תהי לאל ידם להתחקות על שרשי רגלי החכמות והמדעים, ולהוציא לאור את חקרי לבבם בהליכות הספירות וחקות צבא השמים, אשר לא היתה לאל ידם לבוא עד תכליתם אם לא האריכו ימים עד תשע מאות שנה למצער. גם סופרי היונים ויתר העמים יעידו כי בני הדורות הקדמונים האריכו ימים מאד ככל הכתוב בתורה, וכן יעיד גם מאַנעטאָ אשר כתב דברי ימי המצרים, גם בעראזוס אשר כתב דברי ימי הכשדים, גם הסופר מאכוס והסופר העסטיאֶאוס, גם הסופר היראָנימוס המצרי אשר כתב דברי ימי הצורים. והסופרים הנודעים העזיאס, העקאטאאוס העלאניקוס, אקוזילאאוס, עפארוס וניקולויס יכתבו כי בני הדורות ההם האריכו ימים יותר עוד מאשר כתוב בתורה, כי לפי דבריהם חיו עד אלף שנים.