תלמוד ירושלמי שבועות פרק ב׳
5 הלכות בפרק, 23 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: יְדִיעוֹת הַטּוּמְאָה שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. נִיטְמָא וְיָדַע וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ טוּמְאָה וְזָכוּר לַקּוֹדֶשׁ נֶעֱלַם מִמֶּנּוּ קוֹדֶשׁ וְזָכוּר לַטּוּמְאָה נֶעְלְמוּ מִמֶּנּוּ זֶה וָזֶה וְאָכַל אֶת הַקּוֹדֶשׁ וְלֹא יָדַע וּמִשֶּׁאָכַל יָדַע הֲרֵי זֶה בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד. נִיטְמָא וְיָדַע וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ הַטּוּמְאָה וְזָכוּר לַמִּקְדָּשׁ נֶעֱלַם מִמֶּנּוּ מִקְדָּשׁ וְזָכוּר לַטּוּמְאָה נֶעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ זֶה וָזֶה וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ וְלֹא יָדַע וּמִשֶּׁיָּצָא יָדַע הֲרֵי זֶה בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד:ב׳משנה: אֶחָד נִכְנַס לָעֲזָרָה וְאֶחָד נִכְנַס לְתוֹסֶפֶת הָעֲזָרָה שֶׁאֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת אֶלָּא כַמֶּלֶךְ וְנָבִיא וְאוּרִים וְתוּמִּים וּכְסַנְהֶדְרִין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד וּכִשְׁתֵּי תוֹדוֹת וּבְשִׁיר וּבֵית דִּין מְהַלְּכִין וּשְׁתֵּי תוֹדוֹת אַחֲרֵיהֶן הַפְּנִימִית נֶאֱכֶלֶת וְהַחִיצוֹנָה נִשְׂרֶפֶת. וְכֹל שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בְכָל אֵילּוּ הַנִּכְנָס לְשָׁם אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ:ג׳משנה: נִטְמָא בָעֲזָרָה וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ הַטּוּמְאָה וְזָכוּר לַמִּקְדָשׁ נֶעֱלַם מִמֶּנּוּ הַמִּקְדָּשׁ וְזָכוּר לַטּוּמְאָה. נֶעֱלַם מִמֶּנּוּ זֶה וָזֶה. וְהִשְׁתַּחֲוָה אוֹ שֶׁשָּׁהָה בִכְדֵי הִשְׁתַּחֲוָיָה. וּבָא לוֹ בָאֲרוּכָּה חַיָּיב וּבַקְּצָרָה פָּטוּר. זוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּמִּקְדָּש שֶׁאֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ:ד׳משנה: אֵי זוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּנִּידָּה שֶׁחַיָּיבִין עָלֶיהָ. הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וְאָמְרָה לוֹ נִיטְמֵאתִי וּפֵרַשׁ מִיָּד חַיָּיב שֶׁיְּצִיאָתוֹ הֲנָיָיה לוֹ כְּבִיאָתוֹ:ה׳משנה: רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר הַשֶּׁרֶץ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ. עַל הֶעֱלֵם הַשֶּׁרֶץ חַיָּיב וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶעֱלֵם מִקְדָּשׁ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא עַל הֶעֱלֵם טוּמְאָה חַיָּיב וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶעֱלֵם הַמִּקְדָּשׁ. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי פְעָמִים לְחַיֵּיב עַל הֶעֱלֵם הַטּוּמְאָה וְעַל הֶעֱלֵם הַמִּקְדָּשׁ: