תלמוד ירושלמי נידה פרק א׳
6 הלכות בפרק, 36 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: שַׁמַּי אוֹמֵר כָּל הַנָּשִׁים דַּיָין שַׁעְתָּן. הִלֵּל אוֹמֵר מִפְּקִידָה לִפְקִידָה אֲפִילוּ לְיָמִים הַרְבֶּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה אֶלָּא מֵעֵת לְעֵת מְמַעֶטֶת עַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה. וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה מְמַעֶטֶת עַל יַד מֵעֵת לְעֵת. כָּל אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶוסֶת דַּיָיהּ שָׁעָתָהּ. וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בָּעִדִּים הְרֵי זוֹ כַפְּקִידָה וּמְמַעֶטֶת עַל יַד מֵעֵת לְעֵת וְעַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה.ב׳משנה: כֵּיצַד דַּיָיהּ שָׁעָתָהּ. הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּמִּיטָּה וַעֲסוּקָה בְּטַהֳרוֹת פֵּירְשָׁה וְרָאָת דָּם הִיא טְמֵיאָה וְכוּלָּן טְהוֹרוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ טְמֵיאָה מֵעֵת לְעֵת אֵינָה מוֹנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁרָאָת. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַרְבַּע נָשִׁים דַּיָין שָׁעָתָן בְּתוּלָה וּמְעוּבֶּרֶת וּמֵינִיקָה וּזְקֵינָה אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּה בְתוּלָה אֲבָל הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר.ג׳משנה: אֵי זוֹ הִיא בְּתוּלָה. כָּל שֶׁלֹּא רָאָת דָּם מִיָּמֶיהָ אַף עַל פִּי נְשׂוּאָה. מְעוּבֶּרֶת מִשֶּׁיִּוָּדַע עוּבְרָהּ. מֵינִיקָה עַד שְׁתִּגְמוֹל אֶת בְּנָהּ. נָתְנָה בְנָהּ לְמֵינִיקָה וּגְמָלַתּוּ אוֹ שֶׁמֵּת רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים דַּיָיה שָׁעָתָהּ.ד׳משנה: אֵי זוֹ הִיא זְקֵינָה. כָּל שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת סָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר כָּל אִשָּׁה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּיָיהּ שָׁעָתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מְעוּבֶּרֶת וּמֵינִיקָה שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּיָין שָׁעָתָן.ה׳משנה: בַּמָּה אָמְרוּ דַּיָיהּ שָׁעָתָהּ. בִּרְאִיָיה הָרִאשׁוֹנָה אֲבָל בִּשְׁנִיָיה מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. וְאִם רַאֲתָה הָרִאשׁוֹנָה מֵאוֹנֵס אַף הַשְּׁנִיָיה דַּיָיהּ שָׁעָתָהּ.ו׳משנה: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ דַּיָיהּ שָׁעָתָהּ צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת חוּץ מִן הַנִּידָּה וְהַיּוֹשֶׁבֶת לְדַם טוֹהַר. וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בָּעִדִים חוּץ מִן הַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טוֹהַר וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין. וּפַעֲמַיִם שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת בְּשַׁחֲרִית וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת לְשַׁמֵּשׁ אֶת בֵּיתָהּ. יְתֵירוֹת עֲלֵיהֶן הַכֹּהֲנוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֵן אוֹכְלוֹת בַּתְּרוּמָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף בְּשָׁעַת עֲבָרָתָן מִלֶּאֱכוֹל תְּרוּמָה.