תלמוד ירושלמי - מסכת נידה · פרק א׳ הלכה ה׳
5 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.
נידה · פרק א׳ הלכה ה׳
א׳
משנה: בַּמָּה אָמְרוּ דַּיָיהּ שָׁעָתָהּ. בִּרְאִיָיה הָרִאשׁוֹנָה אֲבָל בִּשְׁנִיָיה מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. וְאִם רַאֲתָה הָרִאשׁוֹנָה מֵאוֹנֵס אַף הַשְּׁנִיָיה דַּיָיהּ שָׁעָתָהּ.
ב׳
הלכה: בַּמָּה אָמְרוּ. דַּיָיהּ שָׁעָתָהּ כול׳. שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּתוּלָה וּזְקֵינָה. אֲבָל מְעוּבֶּרֶת וּמֵינִיקָה נוֹתְנִין לָהּ כָּל יְמֵי עִיבּוּרָהּ וְכָל יְמֵי מֵינִיקוּתָהּ. רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. הִיא בְתוּלָה הִיא זְקֵינָה הִיא מְעוּבֶּרֶת הִיא מֵינִיקָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אַתְיָיא דְּרַב וּדְרִבִּי יוֹחָנָן כְּרִבִּי חֲנִינָה וְכוּלְּהוֹן פְּלִיגִין עַל שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. דָּמַר רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. פַּעַם אַחַת הוֹרָה רִבִּי כְּקוּלֵּי רִבִּי מֵאִיר וּכְקוּלֵּי רִבִּי יוֹסֵי. הֵיךְ עֲבִידָא. הוּכָּר עוֹבָרָהּ וְאַחַר כָּךְ רָאָת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. דַּיָיהּ שָׁעָתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. רָאָת רְאִיּוֹת הַרְבֶּה וְהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְאַחַר כָּךְ רָאָת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. דַּיָיהּ שָׁעָתָהּ. וְאִם אוֹמֵר אַתְּ. נוֹתְנִין לָהּ כָּל יְמֵי עִיבּוּרָהּ וְכָל יְמֵי מֵינִיקוּתָהּ. לָמָּה לִי כְקוּלֵּי רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא דְּרִבִּי מֵאִיר קְלִילָא מִדְּרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אוֹ נֵימַר רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוֹסֵי דְּחָלָב. אָמַר לֵיהּ. בְּפֵירוּשׁ הָכֵין אִתְאֲמָרַת.
ג׳
עַד כְּדוֹן בְּתִינּוֹקֶת שֶׁהִגִּיעַה זְמַנָּהּ לִרְאוֹת. תִּינּוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְרָאָת רְאִיּוֹת. רְאִיָיה רִאשׁוֹנָה דַּיָיהּ שָׁעָתָהּ. שְׁנִיָיה דַּיָיהּ שָׁעָתָהּ. שְׁלִישִׁית דַּיָיהּ שָׁעָתָהּ. מִיכָּן וָהֵילַךְ מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. שְׁלִישִׁית עַצְמָהּ מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. זְקֵינָה שֶׁהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּיָיהּ שָׁעָתָהּ. חָזְרָה וְהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְאַחַר כָּךְ רָאָת דַּיָיהּ שָׁעָתָהּ. בִּשֶׁלֹּא כִיוְונָה מַחְמַת הַוֶוסֶת. בְּשֶׁפָּחֲתָה אוֹ הוֹתִירָה. שֶׁאִילּוּ כִיוִינָה נִקְבְּעָה וַוסְתָּהּ.
ד׳
רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. רָאָת רְאִיָיה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָיה וְהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְלֹא רָאָת וְאַחַר כָּךְ רָאָת. כְּוֶוסֶת אֲרוּכָּה הִיא שֶׁתְּטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. אוֹ כְהֶפְסֵק עוֹנָה הִיא שֶׁתְּהֵא דַיָיהּ שָׁעָתָהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. מַה אִם בְּשָׁעָה שֶׁעָשִׂיתָהּ כִּבְדָמִין אַתְּ אָמַר. דַיָיהּ שָׁעָתָהּ. כָּאן שֶׁלֹּא עָשִׂיתָהּ כִּבְדָמִין לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אָמַר לֵיהּ. וְאִין כֵּינִי אֲפִילוּ רָאָת רְאִיָיה אַחַת לֹא תְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת עַד שֶׁתִּרְאֶה שָׁלֹשׁ אַחַר הַפְסִיקָה. אָמַר לֵיהּ. דַּמְיָיא לְוֶוסֶת אֲרוּכָּה.
ה׳
כַּמָּה עוֹנָה נוֹתְנִין לָהּ. עוֹנָה בֵינוֹנִית. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא. נוֹתְנִין לָהּ עוֹנָה בֵינוֹנִית שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְיִתְּנוּ לָהּ עוֹנָה. מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִתְבָּרְרָה בְדָמִים אֵין לָהּ עוֹנָה. וּמָהוּ שֶׁיְּהֵא לָהּ כְּתָמִין. חִזְקִיָּה אָמַר. מֵאַחַר שֶׁעָשִׂיתָהּ כְּכַד מַיִם יֵשׁ לָהּ כְּתָמִין. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ כָּל הַסַּדִּין כּוּלֹּו מָלֵא טִיפִּין שֶׁלְּדָם אֵין לָהּ כְּתָמִין. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֲפִילוּ רָאָת מֵאָה פַעַם אֵין לָהּ כְּתָמִין. עַד אֵיכָן. עַד שֶתָּבוֹא לִימֵי הַנְּעוּרִים. וְאֵילּוּ הֵן ימֵי הַנְּעוּרִים. מִשֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיה רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. רוֹקָהּ טָהוֹר. מִדְרָסָהּ טָהוֹר. מַגָּעָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִים טָהוֹר. סָבְרִין מֵימַר. מֵעֵת לְעֵת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org
על ההלכה הזו
תלמוד ירושלמי נידה פרק א׳ הלכה ה׳, מתוך מסכת נידה. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY
