תלמוד ירושלמי עירובין פרק ה׳
8 הלכות בפרק, 44 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֶת הֶעָרִים בַּיִת נִכְנָס בַּיִת יוֹצֵא פָּגוּם נִכְנָס פָּגוּם יוֹצֵא. הָיוּ שָׁם גְּדוּדִיוֹת גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה טְפָחִים וְכֵן גְּשָׁרִים וּנְפָשׁוֹת שֶׁיֵשׁ בָּהֶן בֵּית דִּירָה מוֹצִיאִין אֶת הַמִּידָּה כְנֶגְדָּה וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ כְּמִין טַבֻּלָא מְרוּבַּעַת כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִשְׂכָּר אֶת הַזָּוִיוֹת:ב׳משנה: נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא אָמְרוּ בַקַּרְפֵּף אֶלָּא בְבֵין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת אִם יֵשׁ לָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים וְלָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים עוֹשֶׂה קַרְפֵּף לִשְׁתֵּיהֶן לִהְיוֹת כְּאֶחָת. וְכֵן שְׁלֹשָׁה כְפָרִים הַמְּשׁוּלָּשִׁים אִם יֵשׁ בֵּין שְׁנֵיִהֶן הַחִיצוֹנִים מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַחַת וּשְׁלִישׁ עָשָׂה הָאֶמְצָעִי אֶת שְׁלָשְׁתָּן לִהְיוֹת אֶחָד:ג׳משנה: אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא בְחֶבֶל שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה לֹא פָחוֹת וְלֹא יֶתֶר. וְלֹא יִמּוֹד אֶלָּא כְנֶגֶד לִבּוֹ. הָיָה מוֹדֵד הִגִּיעַ לְגַיְא אוֹ לְגָדַר מַבְלִיעוֹ וְחוֹזֵר לְמִּדָּתוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא חוּץ לַתְּחוּם. אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ בָּזוֹ אָמַר רִבִּי דוֹסְתַי בֵּי רִבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר שָׁמַעְתִּי שֶׁמְּקַדְּרִין בֶּהָרִים:ד׳משנה: אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מִן הַמּוּמְחֶה. רִיבָּה לְמָקוֹם אֶחָד וּמִיעֵט לְמָקוֹם אַחֵר שׁוֹמְעִים לַמַּרִבֶּה. אֲפִילּוּ עֶבֶד אֲפִילּוּ שִׁפְחָה נֶאֱמָנִין לוֹמַר עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר לְהַחְמִיר אֶלָּא לְהָקֵל:ה׳משנה: עִיר שֶׁל יָחִיד שֶׁנַּעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים מְעָרְבִים אֶת כּוּלָּה וְשֶׁל רַבִּים שֶׁנַּעֲשֵׂית שֶׁל יָחִיד אֵין מְעָרְבִין אֶת כּוּלָּהּ אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה לָהּ כְּעִיר חֲדָשָׁה שֶׁבִּיהוּדָה שֶׁיֶשׁ בָּהּ חֲמִשִּׁים דִּיוּרִין דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שָׁלֹשׁ חֲצֵירוֹת שֶׁל שְׁנֵי שְׁנֵי בָתִּים:ו׳משנה: מִי שֶׁהָיָה בַמַּזְרַח וְאָמַר לִבְנוֹ לְעָרֵב לוֹ בַמַּעֲרָב. בַּמַּעֲרָב וְאָמַר לִבְנוֹ לְעָרֵב לוֹ בַמִּזְרָח אִם יֵשׁ מִמֶּנּוּ וּלְבֵיתוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה וּלְעֵירוּבוֹ יוֹתֵר מִיכָּן מוּתָּר לְבֵיתוֹ וְאָסוּר לְעֵירוּבוֹ. לְעֵירוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה וּלְבֵיתוֹ יוֹתֵר מִיכָּן מוּתָּר לְעֵירוּבוֹ וְאָסוּר לְבֵיתוֹ. הַנּוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ בְּעִיבּוּרָהּ שֶׁל עִיר לֹא עָשָׂה כְלוּם. נְתָנוֹ חוּץ לַתְּחוּם מַה שֶׁנִּשְׂכַּר הוּא מַפְסִיד:ז׳משנה: אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר קְטַנָּה. וְאַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר גְּדוֹלָה. כֵּיצַד מִי שֶׁהָיָה בְעִיר גְּדוֹלָה וְנָתַן אֶת עֵירוּבוֹ בְעִיר קְטַנָּה. אוֹ בְעִיר קְטַנָּה וְנָתַן אֶת עֵירוּבוֹ בְעִיר גְּדוֹלָה מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵין לוֹ מִמְּקוֹם עֵירוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה:ח׳משנה: אָמַר לָהֶן רִבִּי עֲקִיבָה אֵי אַתֶּם מוֹדִין לִי בְּנוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ עַל פִּי הַמְּעָרָה שֶׁאֵין לוֹ מִמְּקוֹם עֵירוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה. אָמְרוּ לוֹ אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאֵין בָּהּ דִּיוּרִין אֲבָל בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּיוּרִין מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמַּה. נִמְצָא קַל בְּתוֹכָהּ מֵעַל גַּבָּהּ. וְלַמּוֹדֵד שֶׁאָמְרוּ נוֹתְנִין לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁאֲפִילוּ סוֹף מִידָּתוֹ כָּלֶה בַמְּעֳרָה: