תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ז׳
4 הלכות בפרק, 9 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמוּקִים עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵינָן נִמְדָּדִין עִמָּהּ פָּחוּת מִיּכָן נִמְדָּדִין עִמָּהּ. וְאִם אָמַר לוֹ כְּבֵית כּוֹר עָפָר הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמוּקִים יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים הֲרֵי אֵילּוּ נִמְדָּדִין עִמָּהּ.ב׳משנה: בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מִדָּה בַחֶבֶל. פָּחַת כָּל שֶׁהוּא יְנַכֶּה. הוֹתִיר כָּל שֶׁהוּא יַחֲזִיר. אִם אָמַר הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר אֲפִילוּ פָחַת רוֹבַע לַסְּאָה אוֹ הוֹתִיר רוֹבַע לַסְּאָה הִגִּיעוֹ. יוֹתֵר מִכֵּן יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן. וּמָהוּ מַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת וְאִם רָצָה מַחֲזִיר לוֹ קַרקַע. וְלָמָּה אָמְרוּ מַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת לְיַיפּוֹת כּוֹחוֹ שֶׁל מוֹכֵר שֶׁאִם שִׁיֵיר בַּשָּׂדֶה בֵּית תִשְׁעַת קַבִּין וּבַגִּינָּה בֵּית חֲצִי קַב. וּכְדִבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה בֵּית רוֹבַע. מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַקַּרְקַע וְלֹא אֶת הָרוֹבַע בִּלְבַד הוּא מַחֲזִיר לוֹ אֶלָּא כָּל הַמּוֹתָר.ג׳משנה: מִדָּה בַחֶבֶל אֲנִי מוֹכֵר לָךְ הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר בִּיטֵּל הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר מִדָּה בַחֶבֶל. הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר מִדָּה בַחֶבֶל בִּיטֵּל מִדָּה בַחֶבֶל הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר דִּבְרֵי בֶן נַנָּס. בְּסִימָנָיו וּבְמֵיצָרָיו פָּחוּת מִשְּׁתוּת הִגִּיעוֹ עַד שְׁתוּת יְנַכֶּה.ד׳משנה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן וְנוֹטֵל חֲצִי שָׂדֵהוּ. חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן וְנוֹטֵל חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם. וְהוּא מְקַבֵּל עָלָיו מְקוֹם הַגָּדֵר חֲרִיץ וּבֶן חֲרִיץ. וְכַמָּה הוּא חֲרִיץ. שִׁשָּׁה טְפָחִים. וּבֶן חֲרִיך שְׁלֹשָׁה.