תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ו׳
4 הלכות בפרק, 15 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ וְלֹא צִימֵּיחוּ וַאֲפִילוּ זֶרַע פִּשְׁתָּן אֵינוֹ חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתָן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר זֵרְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתָן. הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו רוֹבַע טִינּוֹפֶת לַסְּעָה. תְּאֵינִים מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר מְתוּלָּעוֹת לַמֵּאָה. מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר קוֹסְסוֹת לַמֵּאָה. קַנְקַנִּים בַּשָּׁרוֹן מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר פִּיטַסָּאוֹת לַמֵּאָה. הַמּוֹכֵר יַיִן לַחֲבֵירוֹ וְהֶחֱמִיץ אֵינוֹ חַיָיב בַּאַחֵרָיוּתוֹ וְאִם יָדוּעַ שֶׁיֵּינוֹ מַחֲמִיץ הֲרֵי זֶה מֶקַח טָעוּת. אִם אָמַר לוֹ יַיִן מְבוּשָּׂם אֲנִי מוֹכֵר לָךְ חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ עַד הָעֲצֶרֶת. יָשָׁן מִשֶּׁל אֶשְׁתְּקַד. מְיוּשָּׁן מִשֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁנִים.ב׳משנה: הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵירוֹ לִבְנוֹת לוֹ בַיִת וְכֵן הַמְקַבֵּל מֵחֲבֵירוֹ לִבְנוֹת לוֹ בֵית חַתְנוּת לִבְנוֹ בֵּית אַלְמְנוּת לְבִתּוֹ בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר רֶפֶת בָּקָר הִיא זוֹ. הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רֶפֶת בָּקָר בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ בַּיִת קָטָן שֵׁשׁ עַל שְׁמוֹנֶה גָּדוֹל שְׁמוֹנֶה עַל עֶשֶׂר טְרִקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר. רוּמוֹ כַּחֲצִי אָרְכּוֹ וְכַחֲצִי רָחְבּוֹ וּרְאָיָיה לַדָּבָר הֵיכָל וּכְתָלָיו. רִבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כְּבִנְיָין הֵיכָל.ג׳משנה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בוֹר לִפְנִים מִבֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין. וְאֵינוֹ מַכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ וּמַשְׁקָהּ מִבּוֹרוֹ אֶלָּא מְמַלֵּא וּמַשְׁקָהּ מִבַּחוּץ זֶה עוֹשֶׂה לוֹ פוֹתַחַת וְזֶה עוֹשֶׂה לוֹ פוֹתַחַת. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִינָּה לִפְנִים מִגִּינָּתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין. וְאֵינוֹ מַכְנִיס לְתוֹכָהּ תַּגָּרִים וְלֹא יִכָּנֵס לְתוֹךְ שָׂדֶה אֲחֶרֶת וְהַחִיצוֹן זוֹרֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ. נָתְנוּ לוֹ דֶּרֶךְ מִן הַצַּד מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה וְיוֹצֵא בְשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה מַכְנִיס לְתוֹכָהּ תַּגָּרִים וְלֹא יִכָּנֵס לְתוֹךְ שָׂדֶה אֲחֶרֶת. וְזֶה וָזֶה אֵינָן רְשָׁאִין לְזוֹרְעָהּ.ד׳משנה: מִי שֶׁהָיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ נְטָלָהּ וְנָתַן לָהֶן מִן הַצַּד. מַה שֶׁנָּתַן נָתַן וְשֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ. דֶּרֶךְ הַיָּחִיד אַרְבַּע אַמּוֹת דֶּרֶךְ הָרַבִּים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֵין לָהּ שִׁיעוּר דֶּרֶךְ הַקֶּבֶר אֶין לָהּ שִׁיעוּר. הַמַּעֲמָד דַּיָינֵי צִיפּוֹרִי אָמְרוּ בֵּית אַרְבַּעַת קַבִין. הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵירוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קֶבֶר. וְכֵן הַמְקַבֵּל מֵחֲבֵירוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קֶבֶר עוֹשֶׂה תוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁמוֹנָה כוּכִין שְׁלֹשָׁה מִיכָּן וּשְׁלֹשָׁה מִיכָּן וּשְׁנַיִם כְּנֶגְדָּן. וְהַכּוּכִין אָרְכָּן אַרְבַּע אַמּוֹת וְרוּמָן שִׁבְעָה וְרָחְבָּן שִׁשָׁה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עוֹשֶׂה תוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה שֵׁשׁ עַל שְׁמוֹנֶה וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כּוּךְ. אַרְבָּעָה מִיכָּן וְאַרְבָּעָה מִיכָּן וּשְׁלֹשָׁה כְּנֶגְדָּן וְאֶחָד מִּימִין הַפֶּתַח וְאֶחָד מִן הַשְּׂמֹאל. וְעוֹשֶׂה חָצֵר עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה שֵׁשׁ עַל שֵׁשׁ כִּמְלוֹא הַמִּיטָּה וְקוֹבְרֵיהָ. וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁתֵּי מְעָרוֹת אַחַת מִיכָּן וְאַחַת מִיכָּן. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַרְבַּע לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הַסֶּלַע.