קסח-קסט כמה דיני רבית הנעשית - טור יורה דעה סימן קס״ח

קסט ישראל שלוה מעות מעובד כוכבים ברבית וביקש להחזירם לו מצאו חבירו ואמר תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו אסור שאין לישראל הלוה שום עסק עם העובד כוכבים ואפי' אומר תנם לי ואני אעלה לו כדרך שאתה מעלה לו אסור דבשליחותו הוא נותן לעובד כוכבי' ודומה למי שאומר לחבירו אני אלוה לך ע"מ שתתן הרבית לעובד כוכבים דפשיטא שהוא אסור לא מיבעיא אם המלוה חייב המעות לעובד כוכבים והלוה נותנם לו בשבילו כי הכא אלא אפי' אין המלוה חייב לעובד כוכבים כלום כיון דבשכר ההלואה נותן לעובד כוכבים הרבית על פי המלוה הוי רבית קצוצה ואפילו העמידו אצל העובד כוכבים ואמר לו העובד כוכבים תנם לישראל זה והפטר ואני אתנה עמו שיתן לי קרן ורבית אסור דכיון דקיבל מיד ישראל נראה כנותן רבית לעובד כוכבים בשליחותו אבל אם קיבל העובד כוכבים המעות מיד הישראל הראשון ונתן לשני מותר אפי' לא פירש בפירוש שפטר הראשון דמסתמא דפטרו ונתחייב לו השני ומותר אפי' אם נותן הרבית ליד ישראל הראשון שבשביל העובד כוכבים הוא מקבל אותם ודומה לעובד כוכבים שמלוה לישראל ברבית על מנת שיתן הרבית לישראל דשרי וכן אם העמידו אצל העובד כוכבים ואמר לראשון הניחם על גבי קרקע וכן עשה ונסתלק ולקחם השני משם מותר ועובד כוכבים שלוה מעות מישראל ברבית ובקש להחזירם לו ומצאו ישראל ואמר תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו מותר ואפי' אמר אני אעלה לו כדרך שאתה מעלה לו מותר שבשביל העובד כוכבים נותנם לו ואם העמידו אצל ישראל ואמר ישראל הראשון לעובד כוכבים ליתנם לשני פירש רש"י שהעובד כוכבים נעשה שליח הראשון ליתנם לשני ואסור ור"ת פי' כיון שאין שליחות לעובד כוככים לא נעשה שליח הישראל ושרי וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל ומיהו אפי' לרבינו תם אם ישראל השני אומר שבשליחות הראשון מקבלם מהעובד כוכבים אסור דשליח של ישראל הוא וכאילו מקבלם מידו דמי ישראל שאומר לעובד כוכבים לוה לי מעות מישראל בשמך ומאי דיהבית ליה קרנא ורווחא עלי הוא והמלוה לא ידע שבשביל ישראל לקח אותם ולבסוף נודע לו לדברי ר"ת שאין שליחות לעובד כוכבים כלל מותר כיון שאין שליחות לעובד כוכבים אינו שלוחו של הישראל ואין למלוה עסק אלא עם העובד כוכבים ולפירש"י שיש שליחות לעובד כוכבים לחומרא הרי הוא שלוחו של הישראל ואסור ור"י התירו אף לדברי רש"י ואפילו עשאו הלוה שליח בפירוש ויש עדים בדבר וכתב א"א הרא"ש ז"ל לדברי ר"י אין היתר בדבר אלא למלוה לפי שאינו יודע שהוא לצורך הישראל אבל הלוה שיודע שלקחם לצרכו הרי שלוחו הוא ואסור לפי' רש"י ישראל שנתן משכונו לעובד כוככים ללוות עליו מישראל ברבית כתב ר"י שהוא מותר לו ליקח הרבית אפי' הלך העובד כוכבים ופורע הישראל קרן והרבית לישראל המלוה דמסתמא לא שביק היתרא ואכל איסורא ואקנייה ניהליה משכון לעובד כוכבים ועובד כוכבים קנייה במשיכה וכל מה שנותן לישראל בשביל העובד כוכבים הוא נותן לו וכתב בספר המצות ולפ"ז עובד כוכבים שמשכן לישראל בחובו ומשכן המשכון לישראל ברבית אסורה לו ליקח הרבית מישראל בעל המשכון שזה ודאי לא הקנהו לו ומדברי א"א הרא"ש ז"ל לקמן במשכונו (של עובד כוכבים ביד ישראל) יראה שגם זה מותר וכתב א"א הרא"ש ז"ל שגם בזה שישראל שולח משכונו ביד עובד כוכבי' ללוות עליו צריך שלא ידע המלוה שהמשכון הוא של ישראל ולצורך ישראל הוא לוה ואם יאמר ישראל שלי הוא לא יאמינו המלוה ועדי' לא יוכל להביא כי לא יוכלו להעיד שאלו המעות עצמן שנתן המלוה לעובד כוכבים שחזר ונתן לישראל שיוכל לומר להם עכבם לעצמו וממעותיו הלוה לו הלכך אין בידינו כח לומר למלוה אל תקח רבית מהעובד כוכבים אבל אם הוא יודע שהוא של ישראל אסור ללות עליו ואף אם אינו יודע בודאי אלא שידוע הוא שהמשכון של ישראל כגון שהוא מלבוש של ישראל שאין העובד כוכבים רגילים בו מכוער הדבר ליקח רבית והרמב"ן חלק על דברי ר"י בישראל ששלח משכונו על יד עובד כוכבים ומיהו גם הוא מודה שאם השאיל הישראל משכון לעובד כוכבים ללוות עליו לעצמו שמותר אפי' הלך לו העובד כוכבים ופורע ישראל בעל המשכון למלוה קרן ורבית דהא אקנייה לעובד כוכבים וקנייה במשיכה עובד כוכבים שאומר לישראל לוה לי מעות מישראל כתבו ר"נ ורבינו אב"ן שמותר למלוה ליקח הרבית מיד ישראל השליח אע"פ שאין שליחות לעובד כוכבים ונעשה שלוחו של המלוה להוליך מעותיו לעובד כוכבים להביא לו משכונו ואפילו אם פדאו השליח במעותיו ונתן למלוה קרן ורבית מותר שלא אסרה תורה אלא רבית הבא מיד לוה למלוה וזה לאו לוה הוא אלא שליח בעלמא וקנה המלוה המשכון של העובד כוכבים במעות שהלוה עליו והוי כאילו מוכרו עתה לזה הישראל שפדאהו וכ"כ אבי העזרי וכתב שאפי' העובד כוכבים אלם ואינו פורע לשליח יכול המלוה ליטול הרבית ממנו אבל אם הזכיר לו העובד כוכבים והכירו שהוא אלם לא יטול ממנו וא"א הרא"ש ז"ל כתב בתשובה שצריך שיאמר המלוה לשליח אתה תהיה שלוחי להביא לי המשכון מיד העובד כוכבים באחריותי ולהוליך לו המעות על אחריותו וכן בשעת פדייה תהא שלוחי להביא לי מעותי מן העובד כוכבים ויהיו באחריותי כשיצאו מן העובד כוכבים וכן תהיה שלוחי להחזיר לו המשכון ואם אינו מאמינו יאמר כך בלבו וא"צ להודיעו או יתנה עמו שלא יהא נאמן לומר נאנס או נאבד אלא בעדים ואם עשה כן ובשעת פדייה אומר השליח לא אמרתי לך אמת תחלה אלא שלי הוא יאמר המלוה איני מאמינך אלא לדברים הראשונים אני מאמין שאיני רוצה להחזיקך כרשע אבל חושש אני לדבריך ואיני רוצה לקבל ממך המעות וכשיבא העובד כוכבים ויתן לי המעות אתן לו משכונו ואפי' אם ירצה לישבע אינו נאמן ואפילו עדים מעידין שהוא של ישראל לא מהני כיון שהודה תחילה שאינו שלו ואף אם יאמר השליח למלוה אל תמכרהו כי העובד כוכבים אלם אין המלוה צריך לחוש לדבריו כי אין למלוה עם העובד כוכבים כלום ואם השליח ירא ממנו יציל עצמו ויפדה המשכון או יוסיף משכון למלוה כדי שלא יפסיד בהמתנה ומדברי הרמ"ה יראה שצריך שלא יהיו המעות באחריות השליח אבל על המשכון אין לחוש אם הוא באחריותו שכתב ישראל שאמר לחבירו טול מעות הללו והלוה אותם לעובד כוכבים ברבית אם אחריות המעות על השליח בהולכה או בהובאה אסור למלוה ליקח הרבית מיד השליח או מיד שלוחו של שליח ואפי' עד מאה ואם אין האחריות עליו אלא כשאר שלוחים ואם שומר חנם ש"ח ואם שומר שכר ש"ש מותר. ומלוה שעשה שליח לישראל חבירו לקבל משכונו מיד עובד כוכבי' והלוה השליח עליו לעובד כוכבים ברבית מותר למשלח לקבל הרבית אע"פ שהשליח נתחייב באחריות המשכון דפקדון הוא דאיכא אלא שמחייב עצמו באונסין וקיימא לן מתנה שומר חנם להיות כשואל ולא דמי למעות דמעות לא הדרי בעיניה ומשכון הדר בעיניה ע"כ וא"א הרא"ש ז"ל לא חילק ואפי' לסברתו אם לא עשאו שליח רק בהבאת המשכון והוא בעצמו נתן המעות לעובד כוכבים אפשר שהוא מותר אפי' אם אחריות המשכון על השליח. ישראל שאומר לחבירו לוה לי מעות מהעובד כוכבים אם נתן לו משכון ואמר ללוות עליו מותר שהעובד כוכבים סומך על משכונו ומותר לשליח ליקח הרבית וליתנו לעובד כוכבים לפי שהוא שלוחו של ישראל וכל מה שלוקח ונותן אינו עושה אלא בשליחותו של זה ואינו לא לוה ולא ערב ואם לא נתן לו משכון אסור שהעובד כוכבים אין לו עסקא לא עם הישראל שהלוה לו והוא חוזר ומלוה לישראל ששלחן ואם אמר לחבירו לוה לי מעות על שמי מותר שאז העובד כוכבים סומך על המשלח ואחריותם עליו והשני אינו אלא שליח בעלמא משכונו של עובד כוכבים שביד ישראל והביאו לישראל חבירו שילוה עליו ולכשיבא העובד כוכבים לפדותו שיקח הוא הרבית שעלה עליו עד אותו היום והשני יקח הרבית שיעלה עליו מאותו היום והלאה התירו ר"ת ובלבד שיאמר הריני מוכר לך כל כח וזכות ושיעבוד שיש לי על משכון זה ואין לי עסק עמך ולא לך עמי דכגון זה לאו הלואה הוא אלא מכר ואם לאחר זמן רצה שני זה לחזור וליטול מן הראשון קרן ורבית ולהחזיר לו משכונו מותר מפני שהוא כאילו חוזר ומוכר לו ובחובות של אשראי צריך שיאמר לו אתה תפטור העובד כוכבים בכך וכך מכל וכל ובכך וכך אני קונה ממך כל מה שאני יכול להוציא מיד העובד כוכבים וא"א הרא"ש ז"ל התיר בתשובה במשכון שבידו מהעובד כוכבים לקבל דמיו מיד חבירו והרבית שעלה עליו עד היום אף אם אינו מוכרו לו אלא מוסרו לידו על מנת ליקח הרבית מן העובד כוכבים דלא חשבינן לרבית שנותן העובד כוכבי' לישראל שני כאילו נותנו מכח ישראל הראשון אלא בשביל משכונו הוא נותנו לו שאצל מי שנמצא משכונו הוא פודהו ואינו נותן בשליחות ישראל הראשון וכן כתב בע"ה ואם אח"כ יאמר הראשון לשני אינו אמת אלא שלי הוא והחזירהו לי בחנם ישבע השני שכך אמר לו הראשון ולא יחזיר לו המשכון לעולם אא"כ יבא העובד כוכבים שיפדנה ואם לא יבא העובד כוכבים ימכרנו והוא שלו אפי' שוה הרבה ישראל הבא לחבירו ואמר לו הלויני מעות על משכונות אלו שהן של עובד כוכבים והלוה לו או שאמר לחבירו הלויני מעות ברבית ואני אשלח לך משכון על יד עובד כוכבים והעובד כוכבים הביא המשכון למלוה והוליך המעות ללוה כל זה הוי רבית קצוצה ומשכונו של ישראל ביד עובד כוכבים כתב בה"ע שאסור לישראל להלוות עליו ברבית אא"כ אמר ישראל בעל המשכון לעובד כוכבים קנה מעכשיו המשכון אם לא אתן לך עד יום פלוני וכתב א"א הרא"ש ז"ל ואין נראה דבריו דמאי נפקא מינה שאין המשכון לעובד כוכבים וכי אסור להלוות לעובד כוכבים על משכון של ישראל ואפי' אם הלוה העובד כוכבי' לישראל ברבי' מותר לישראל להלוות לעובד כוכבים על אותו משכון ברבית ולקבל מהישראל הרבית שחייב לעובד כוכבים שהרי הישראל השני לא הלוה לראשון כלום אלא לעובד כוכבים ובמקומו הוא לקבל הרבית מיד הישראל. מעותיו של ישראל מופקדות ביד עובד כוכבים והלוה אותם לישראל ברבית אם היו באחריות העובד כוכבים מותר לישראל ליקח הרבית כיון שהם באחריות העובד כוכבים חשובין כשלו ומה שנותן הרבית לבעל המעות אינו אלא כמתנה בעלמא ואם היו באחריות ישראל אסור לו ליקח הרבית: מעותיו של עובד כוכבים מופקדות ביד ישראל אם הם באחריות הישראל אסור לו להלוותן ברבית. ואם הם באחריות העובד כוכבים מותר להלוותן ברבית: ישראל שאומר לעובד כוכבים הילך שכרך והלוה מעותי ברבית אסור שהן באחריות הישראל ועובד כוכבים שאומר לישראל הילך שכרך והלוה מעותי ברבית מותר אבל אסור לעשות כן משום מראית העין ויראה שגם בפקדון אסור אע"פ שאינו חייב באחריותו משום מראית העין וי"א שאינו מותר אלא כשקצץ לו שכרו דבר ידוע בין אם ירויח או לא ירויח אבל אם אמר ליה פליגא לך בריוח אסור אע"פ שאין לו בהפסד כלום ויש מתירין הואיל ולא משום כספו בא לו וכ"כ הרמב"ן עובד כוכבים שעשה לישראל אפוטרופא על נכסיו מותר ללוות ממנו ברבית וישראל שעשה לעובד כוכבים אפוטרופוס על נכסיו אסור ללוות ממנו ברבית וגם בזה תלוי במי שאחריות עליו: ראובן שאומר לשמעון לקחת ממני רבית מיד ליד ושמעון משיב לא לקחתי אלא על יד עובד כוכבים נאמן כתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה שנאמן בלא שבועה אבל אם משיב איני יודע אם נתתה לי מעולם מעות ברבית צריך לישבע על אותן מעות שטוען ראובן שהלוה אותם לו ברבית שאינו יודע שנתנם לו מעולם: