בועל בעילת מצוה ופורש פירוש יכול לפרוש באבר חי משא"כ באשה שהרגישה בשעת בעילה שתהא נדה שאסור לפרוש ממנה באבר חי כמבואר בי"ד סימן קפ"ה: כתב בה"ג ברכת בתולים וכו' וכתב הרא"ש בפ"ק דכתובות ומסתברא לברכה אחר שמצא בתולים עכ"ל. והר' ירוחם כתב בנתיב כ"ב ח"ב ע"ש ר"נ גאון שצריכין כוס של יין ולא יברכה בלא כוס ומהרש"ל כתב דלא נהגינן לברך ברכה זו:
בועל בעילת מצוה ופורש ז"ל התוס' פ"ק דכתובות (ד.) ביאה ראשונה קרי לה בעילת מצוה משום דכתיב [ישעיה נד] כי בועלייך עושייך ואמרי' [סנהדרין כב:] אין אשה כורתת ברית אלא למי שעושה אותה כלי ועי"כ מדבק בה ובאין לידי פ"ו עכ"ל:
ב׳
אשר צג אגוז בגן עדן אלו ישראל שנמשלו לאגוז דכתיב [ש"ה ז'] אל גינת אגוז ירדתי ומרמז נמי על בתולים של בנות ישראל דמה אגוז יש בה קליפות זה על זה כדאמרי' במדרש [שם] כך בנות ישראל שמשמרין קליפות בתוליהן וכן מסיק בל ימשול זר במעין חתום:
ג׳
שושנת העמקים ישראל נמשלו לשושנה דכתיב כשושנה בין החוחים ומרמז נמי על הבתולים כדכתיב [שם ז] סוגה בשושנים שהוא גדר קל ואין פורץ בו לכנוס הרי חתן נכנס לחופה ולבו מגעגעת לחיבת חיתוניו בא ליזקק לה אמרה לו טיפת דם כחרדל ראיתי הרי פורש מיד הרי סוגה בשושנים כן פרש"י בש"ה:
ד׳
אילת אהבים ישראל נמשלו לאילת אהבים ומרמז נמי על הבתולים דמה אילה רחמה צר ובתוליה חוזרין כל פעם ולעולם אינה בלא בתולים כך בנות ישראל שמשמרין בתוליהן ולעולם אינם בלא בתולים עד שתנשא:
ה׳
(חוק לא הופרה בא"י נ"ל וק"ל רש"ל כ"פ):
נחלת הכלל · Tur Even HaEzer, Vilna, 1923
על הסימן הזה
טור אבן העזר סימן ס״ג, מתוך חלק אבן העזר. ארבעת הטורים לרבינו יעקב בן אשר, בעל הטורים, הם מיסודות ספרות ההלכה - פסקי ההלכה ערוכים ומסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים, וספר זה הוא שעליו נבנה השולחן ערוך שהלך אחר סדר סימניו. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
