שלא ישא אשה בימי האבל - טור אבן העזר סימן י״ד

אסור לו לאדם לארס תוך שלשים יום של אבילות ומי שיש לו בנים קטנים ואין לו מי ישמשנו מותר לכנוס אפי' תוך ז' וכו' כל סימן זה נתבאר בטור יורה דעה סי' שצ"ב:

אסור לו לאדם לארס וכו' כ"כ הרא"ש בפ' החולץ ע"ש ר"ת ודלא כהרמב"ם עיין בי"ד סי' שצ"ב:

ומ"ש ומי שיש לו בנים קטנים וכו' טעמו משום דהכי תניא פ' אלו מגלחין מותר לישא לאלתר וכתבו הרא"ש לשם במסקנת דבריו וז"ל א"נ מצינו למימר דמי שיש לו בנים קטנים מותר לכנוס תוך ז' משום פרנסת ביתו ולבעול לאחר ל' וכן משמע ביוסף הכהן וכו' ולמי שאין לו בנים תוך ז' אסור ולאחר ז' מותר לכנוס ולבעול עכ"ל וס"ל לרבינו דכך הוא העיקר דכך משמע ביוסף הכהן וכ"כ התוס' לשם:

ומ"ש אפילו מתאבל על אביו ועל אמו פי' דכי היכי דשרינן תוך ז' ותוך ל' באבילות דשאר מתים הה"נ באבילות דאביו ואמו ואע"ג דחמירי טפי דמתאבל י"ב חדש מ"מ לענין אבילות דתוך ל' אין חילוק וכן היכא דקיים פריה ורביה ואין לו בנים קטנים דלא שרי בשאר מתים אלא לאחר ל' שאין שם אבילות אפ"ה באבילות דאביו ואמו נמי שריאחר ל' אע"ג דאיכא אבילות עד י"ב חודש דלא אסרו אלא בית השמחה דליכא מצוה אבל נישואין אפי' יש לו כמה בנים איכא מצוה דקי"ל כר' יהושע וכדלעיל בסי' א':

שידך אשה וכו' כ"כ התוס' והרא"ש ע"ש ר"ת שהורה כך הלכה למעשה ע"ש:

ומי שיש לו בנים קטנים ואין לו מי שישמשנו נ"ל דר"ל "או אין לו מי שישמשנו וכ"כ בברייתא בהדיא והביאו בי"ד סי' שצ"ב וכן דייק לישנא ואין לו מי שישמשנו ולא קאמר שישמשם וק"ל:

מותר לכנוס אפילו תוך ז' ז"ל מור"ש בי"ד לא כתב כן והוא דעת ר"ת ומשמע שהרא"ש הסכים לדבריו (עיין בדרישה) וכן יראה מאשר"י דפרק אלו מגלחין והכא הוא דעתו כדעת התוס' שנוטין להתיר אפילו תוך שבעה כן הוא בתוספות והאשר"י בפרק החולץ להדיא ע"כ. גם בי"ד מסיק שם לכתוב בשם הרמב"ם דבכולן התיר לארס ולכנוס מיד ולבעול אחר שלשים ורבינו הכריע במי שאין לו מי שישמשנו לו או לבניו הקטנים לכונסה אפי' תוך שבעה כהרמב"ם וכמעשה שהיה ביוסף הכהן שהביאו שם התוס' והרא"ש דפשטה משמע דכונסה מיד ובמי שלא קיים פריה ורביה דנושא אשה מפני הבעילה פסק דאסור לכונסה עד אחר שבעה ואז מותר לכונסה ולבעלה מיד כרבינו תם דמסתבר טעמיה ומיהו מדברי הרמב"ם אין הוכחה כל כך דהא הברייתא ג"כ לאלתר קתני ופירשו אותו רבינו תם לאלתר אחר שבעה והרמב"ן פירשו לאחר ל' והרמב"ם לשון הגמ' נקט כדרכו ומיד ולאלתר חדא משמעות אית ליה. ומיהו על כרחך צריך לומר כיון דרבינו הביא דברי הרמב"ם שם בסי' שצ"ב וכתב דלא חילק ובכולן "התיר "לכנוס "מיד שמע מינה דרבינו הבין דברי הרמב"ם דמיד ממש קאמר וא"ש ודו"ק:

או שלא קיים פירוש אף שיש לו בנים זכרים אבל אין לו בת או איפכא:

שידך אשה כו' אבל אי לא שידך הא אפשר ליה ליקח אחרת וכמו שכתבתי בי"ד סי' שצ"ב עד"ר.