טור - חושן משפט · סימן ל״ג

ארבעה טורים לרבינו יעקב בן אשר, בעל הטורים, בעברית.

חושן משפט · סימן ל״ג
קטע א׳
כל הפסולין לדון פסולין להעיד חוץ מאוהב ושונא שכשרין להעיד אע"פ שפסולים לדון:
קטע ב׳
ואלו הפסולין, מהן מחמת קורבה ומהן מחמת עבירה ומהם מחמת שאינם מתנהגין בדרך ישוב העולם ומהם מחמת קטנות ומהם מחמת ריעותא שבגופם ומהם מחמת שיש להם צד הנאה בדבר:
קטע ג׳
ואלו הן הפסולין מחמת קורבה: האב פסול לבנו והוא חשוב ראשון בראשון:
קטע ד׳
לפיכך שנים נשואין זה האם וזה הבת אסור להעיד זה לזה כדאמרינן בעל כאשתו ובראשון בראשון אמרינן אפילו תרי בעל כאשתו ולבן בנו הוא חשוב ראשון בשני:
קטע ה׳
לפיכך שנים שנשואים זה האם וזה בת בנה או בת בתה מותרים זה לזה לדעת א"א הרא"ש ז"ל:
קטע ו׳
אבל לבן בן בנו מכשיר רב אלפס וכ"כ הרמב"ם אבל לר"ת דפוסל ראשון בשלישי פסול:
קטע ז׳
וכשם שקרובי האב פסולים כך קרובי האם פסולין כיצד הוא פסול לאמו ולבעלה ולאם אמו ואבי אמו פסול לו:
קטע ח׳
אבל בעל אם אמו כשר לו:
קטע ט׳
אחין פסולין זה לזה וכן אח לאחותו בין שהן מן האב או מן האם:
קטע י׳
וכן הנשואין שתי אחיות דראשון בראשון אמרינן תרי בעל כאשתו:
קטע י״א
בני אחין כגון בן ראובן לבן שמעון או בני אחיות אסורין בין שהן אחין או אחיות מן האב או מן האם:
קטע י״ב
וכל שכן שראובן פסול לבן שמעון שהוא בן אחיו אע"פ שאינו דודו אלא מן האם:
קטע י״ג
וכן חתן ראובן פסול לשמעון ולבנו:
קטע י״ד
אבל הנשואין שתי בנות אחין או שתי בנות אחיות כשרים דלא אמרינן תרי בעל כאשתו בשני בשני ואפילו ראשון בשני לא אמרינן ב' בעל כאשתו:
קטע ט״ו
כגון הנשוי רחל כשר לנשוי בת לאה אבל הרמב"ם פסל שכתב לא יעיד לבעל בת אחות אשתו ורב אלפס פסל אפילו נשואין שתי בנות אחין וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה:
קטע ט״ז
שלישי בראשון כגון ראובן לבן בן שמעון רב אלפס הכשיר ור"ת פוסל:
קטע י״ז
אבל לאשתו מכשיר כיון שהוא מופלג:
קטע י״ח
כל אשה שפסול להעיד לה פסול להעיד לבעלה אבל מעיד הוא לשאר קרוביו כגון לבנו ולאחיו לפיכך פסול לבעל אחותו ולבנו ולחתנו שיש לו ממנה ולבעל אחות אביו ולבעל אחות אמו ולבניהם ולחתניהם ולבעל אמו ולחתנו אפילו לחתן בנו ובתו:
קטע י״ט
אבל מותר לבניהם ולחתניהם שיש להם מנשים אחרות:
קטע כ׳
כל איש שפסול להעיד לו כך פסול לאשתו אבל כשר לשאר קרוביה ולפיכך פסול לאשת אחיו ולבנה ולחתנה ממנו ולאשת אחי אביו ולאשת אחי אמו ולבניהם וחתניהם ולאשת אביו ולכלתו ואפילו לכלת בנו ובתו:
קטע כ״א
אבל כשר לבניהם ולחתניהם שיש להם מאנשים אחרים:
קטע כ״ב
חמיו ובנו ובן בנו וחתנו פסולין לו:
קטע כ״ג
אבל אבי חמיו כשר לו אע"פ שהוא פסול לאשתו:
קטע כ״ד
אחי חמיו ובנו הן פסולין לו:
קטע כ״ה
אבל לא חתנו:
קטע כ״ו
ובן אחות חמיו פסול לו אבל לא חתנו:
קטע כ״ז
אחי חמותו ובן אחי חמותו ובן אחות חמותו פסולין לו ולא חתניהם:
קטע כ״ח
חורגו פסול לו אבל לא בנו וחתנו אע"פ שהן פסולין לאשתו:
קטע כ״ט
אבי חתן ואבי כלה מעידים זה לזה:
קטע ל׳
אחי האח מעידים זה לזה כגון ראובן נשא רחל וילדה לו את ימין והיה לו בן מאשה אחרת ושמו נמואל שהוא אחי ימין מן האב ומת ראובן ונשאת רחל לשמעון וילדה לו את אוהד הוא אחי ימין מן האם נמואל ואוהד כשרין זה לזה אע"פ שימין הוא אח לשניהם:
קטע ל״א
הארוס פסול להעיד לארוסתו בד"א לעצמה אבל לקרוביה כגון לבנה ולבתה ולבעל אחותה כשר עד שישאנה:
קטע ל״ב
כתב הרמב"ם האיש עם אשתו ראשון בראשון לפיכך אינו מעיד לא לבנה ולא לאשת בנה ולא לבתה ולא לבעל בתה ולא לאביה ולאמה ולא לבעל אמה ולא לאשת אביה:
קטע ל״ג
מה שפסלה תורה קרוביה לא מחמת אהבה שביניהם שהרי פסולין לו בין לזכות בין לחובה לפיכך האוהב והשונא כשרים להעיד אע"פ שהן פסולין לדון:
קטע ל״ד
הגרים אין להם קורבה אפילו שני אחין תאומים שנתגיירו מעידין זה לזה דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי:
קטע ל״ה
כל קורבה שע"י הנשואין מתה בטלה הקורבה כגון אם היה חתנו ומתה בתו מותר להעיד אפילו יש לו בנים ממנה:
קטע ל״ו
היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו פסול לו אף על פי שהיה כשר בשעה שנמסר לו העדות כיון שעתה הוא פסול וכן אם היה פסול בשעה שנמסר לו העדות וכשר בשעת העדאת העדות דבעינן תחילתו וסופו בכשרות:
קטע ל״ז
לפיכך שכיב מרע שצוה בפני עדים הקרובים לו ורחוקים מבניו אין הצואה כלום כיון שהיו קרובים בשעה שנמסר להם העדות:
קטע ל״ח
אבל הכשר בתחילתו וסופו כשר להעיד אע"פ שהיה פסול באמצע:
קטע ל״ט
והא דבעינן תחילתו וסופו בכשרות דוקא בפסול קורבה שהוא פסול הגוף אבל פסול ממון לא בעינן תחילתו וסופו בכשרות לפיכך אם היה נוגע בדבר בשעת ראיית העדות מפני שהיה לו הנאה בדבר יכול להסתלק בענין שלא יהא לו הנאה בדבר ויעיד:
קטע מ׳
כתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה אם הקהל מנו עדים ותקנו שלא ישוה שום עדות זולתם יכולין להעיד אף לקרוביהם כיון שקבלו עליהם:
קטע מ״א
עדים הקרובים לערב פסולים ללוה לא שנא אם הלוה בא לפטור בטענת כפירה והם מעידים עליו שלוה או אם טוען שפרע והם מעידים עליו שלא פרע:

על הסימן הזה

טור חושן משפט סימן ל״ג, מתוך חלק חושן משפט. ארבעת הטורים לרבינו יעקב בן אשר, בעל הטורים, הם מיסודות ספרות ההלכה - פסקי ההלכה ערוכים ומסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים, וספר זה הוא שעליו נבנה השולחן ערוך שהלך אחר סדר סימניו.
טור - ארבעה טורים, רבינו יעקב בן אשר - נחלת הכלל