בֵּיצָה ד׳ · ט׳

מי שהיו פירותיו בעיר אחרת ועירבו בני [אנשי] אותה העיר לבא אצלו לא יביאו לו מפירותיו אא"כ היו רגליו מעורבות לשם ואם יש שם אפוטרופוס מביאין על פי אפוטרופוס. מי שזימן אצלו אורחים לא יוליכו בידיהן מנות אלא אם כן זיכה להם אחר במתנותיהן מעיו"ט מה הן מוציאין מבית [המשמר] חתיכה וגלוסקמא ומצה מתובלת רבן שמעון בן גמליאל אומר מקום שנהגו לחלק אגוזין וקליות יוליכו בנו ובתו הקטנים מוליכן עמו לבית האבל ולבית המשתה ולבית השמחה במקום שנהגו לא יתן אדם ממנתו לבנו ולבתו של בעל הבית [משום איבה].

על ההלכה הזו

תוספתא בֵּיצָה ד׳ ט׳, מתוך מסכת בֵּיצָה שבסדר מועד. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.