בֵּיצָה ד׳ · ח׳

בור של שני שבטים משלשל וממלא הימנו בשבת. בור שבין שני תחומין אין ממלאין ממנו בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה עשרה טפחים הנהרות ומעיינות המושכין הרי הן כרגלי כל אדם.

על ההלכה הזו

תוספתא בֵּיצָה ד׳ ח׳, מתוך מסכת בֵּיצָה שבסדר מועד. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.