מדרש תנחומא · כִּי תִשָּׂא · סימן כ׳
2 פסקאות. מדרש תנחומא, פרשת כִּי תִשָּׂא, מדרש האגדה, בעברית.
מדרש תנחומא · כִּי תִשָּׂא · סימן כ׳
פסקה א׳
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד (שמות לב, ז). וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם וְגוֹ'. כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּרַבִּי אַבָּא, נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר (משלי כה, יד). וְאוֹמֵר: בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין (משלי כה, טו). מִי שֶׁאָמַר לִתֵּן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ נוֹתְנָהּ, דּוֹמֶה לִנְשִׂיאיִם וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן. אֵלּוּ דּוֹר הַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲנוּ כָּל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (שמות כד, ז), וְעָבְרוּ עַל הַכֹּל וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ, אָמַר לְמֹשֶׁה: לֵךְ רֵד. כִּי שִׁחֵת. אֵין שִׁחֵת אֶלָּא קִלְקוּל מַעֲשִׂים, שֶׁנֶּאֱמַר: שִׁחֵת לוֹ לֹּא בָּנָיו מוּמָם (דברים לב, ה). וְלֹא עֵגֶל בִּלְבַד עָשׂוּ, אֶלָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֵמוּ לְצַחֵק. וְאֵין צְחוֹק אֶלָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי וְגוֹ' (בראשית לט, יז). שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב: יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ (ש״ב ב, יד),
פסקה ב׳
וְאֵין לְךָ גָּדוֹל מִן חוּר שֶׁנֶּהֱרַג. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, נִזְעַף מֹשֶׁה עַל שֶׁדִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָשׁוֹת כְּנֶגְדּוֹ. וְאֵין וַיְדַבֵּר הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא קָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת. (בראשית מב, ל). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, יָצְאוּ חֲמִשָּׁה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה כְּנֶגְדּוֹ, קֶצֶף, אַף, וְחֵמָה, מַשְׁחִית, וְהַשְׁמֵד. עָמַד מֹשֶׁה מִתְחַבֵּט לְמַעְלָה, וְלֹא הִנִּיחַ זָוִית שָׁם שֶׁלֹּא נִתְחַבֵּט עָלֶיהָ. כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת וְאָמַר זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל, מִיָּד נִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה, נִשְׁאֲרוּ אַף וְחֵמָה. הָיָה מֹשֶׁה מִתְחַבֵּט וּמִתְנַפֵּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' (דברים ט, יח). אָמַר מֹשֶׁה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה (דברים ט, יט). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֶפְשָׁר שֶׁתֵּצֵא רֵיקָן, עֲמֹד אַתָּה בְּאֶחָד וַאֲנִי בְּאֶחָד. אָמַר מֹשֶׁה: רִבּוֹנִי, קוּמָה ה' בְּאַפֶּךָ (תהלים ז, ז). וַאֲנִי עוֹמֵד בַּחֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד וְגוֹ'.
על הסימן הזה
מדרש תנחומא כִּי תִשָּׂא סימן כ׳, מתוך מדרש תנחומא על פרשת כִּי תִשָּׂא. מדרש תנחומא הוא אחד ממדרשי האגדה הקדומים על חמישה חומשי תורה - דרשות חכמינו על הפסוקים, המבארות את הכתוב בדרך האגדה, המשל והסיפור, פרשה אחר פרשה לפי סדר התורה.
מדרש תנחומא, מהדורת דפוס - נחלת הכלל