זְכַרְיָה ט׳ · ט״ז

וְֽהוֹשִׁיעָ֞ם יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיהֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כְּצֹ֣אן עַמּ֑וֹ כִּ֚י אַבְנֵי־נֵ֔זֶר מִֽתְנוֹסְס֖וֹת עַל־אַדְמָתֽוֹ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

זְכַרְיָה ט׳ ט״ז נלמד כאן עם 5 מפרשים קלאסיים: תרגום יונתן, אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הט״ז בפרק ט׳ בזְכַרְיָה, מתוך 17 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְיִפְרְקוּנוּן יְיָ אֱלָהָהוֹן בְּעִדָנָא הַהִיא עַל דְאִתְבַּדָרוּ כְּעָנָא עַמֵיהּ אֲרֵי יִבְחֲרִינוּן כְּאַבְנֵי אֵיפוֹדָא וִיקָרְבִינוּן לְאַרְעֲהוֹן:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והושיעם, כצאן עמו - ביד משה בעמדו על הים, שנאמר: נחית כצאן עמך ביד משה וכו' ובעבור שהזכיר אבני קלע אמר, כי אלה החשמונים הם אבני נזר ותפארת.

מתנוססות - שהם נראות כנס על אדמת השם. גם נכון הוא להיות אבני רמז להיותם כהנים גדולים.

Ibn Ezra on Zecharia -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כצאן עמו. ר״ל כמו הצאן שהוא נושע מהרועה כן יהיה עמו נושעים מאתו ית׳:

כי אבני נזר. שרי יהודה וישראל הנמשלים לאבני יקר המשימים בנזר הם יתרוממו על אדמתו בהיותם בארצו:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

נזר. כתר כמו את הנזר (מ״ב י״א):

מתנוססות. מל׳ נס והוא ענין הרמה כמו נס להתנוסס (תהלים ס׳):

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

והושיעם ה' אלהיהם וה' יושיעם בלא מלחמה כרועה המושיע צאנו מיד זאבי ערב.

כי אבני נזר, במליצה זו שמדמה אותם כצאן יאמר שידמו גם בזה כצאן שאין מבקשים זהב ואבני נזר שהם אבנים טובות, רק מרעה טוב ומים, כן לא יבקשו רק שתוציא האדמה להם דגן ותירוש לאכול ולשתות לא אבני נזר, כי על אדמתו יתנוססו אבני נזר, שהדגן והתירוש שתוציא האדמה יוחשב בעיניהם כאבני נזר, כמו שבעיני הצאן הדשא והמים הוא כפנינים ואבני חפץ, כי לא יבקשו עושר ורהבים:

Malbim on Zechariah--Wikisource