זְכַרְיָה ט׳ · י״ב

תּוּבוּ לְמֶהֱוֵי כְרַכִּין תַּקִיפִין אֲסִירַיָא דִמְסַבְּרִין לְפוּרְקָנָא אַף יוֹמָא דֵין אֶשְׁלַח לְחַוָאָה לְכוֹן דִי אֲמָרֵית לְכוֹן אַיְתֵי לְכוֹן:

שובו - אומר הנביא שובו לירושלם, שהוא בצרון כי שם החשמונים.

גם היום מגיד - אחר מגיד, זהו משנה.

אשיב לך - והטעם כשליח בא לראות מה יגיד המגיד.

שובו לבצרון. וכה אומר להם שובו לירושלים עיר מבצרכם אתם האסורים בתקוה ר״ל המקווים לה׳ בכל זמן כאלו קשורים בתקוה ולא תתפרד מהם והוא ענין מליצה:

גם היום. ר״ל כמו בגאולת מצרים הבטחתי לך הגאולה והנקמה בהם כן גם היום אענה ואשיב לך הגדה כפולה לך הגאולה והנקם באומות:

לבצרון. מל׳ מבצר:

משנה. ענין כפל כמו וכסף משנה (בראשית מג):

אשיב. מל׳ השבה ומענה:

שובו לבצרון, שובו מן בור הגלות לבצרון, שציון תהיה מבוצרת, אז אתם אסירי התקוה, שהייתם מקוים זמן רב על הגאולה, גם היום מגיד משנה אשיב לך, יש לי להשיב לך דבר שיגיד לך משנה, היינו נסים כפולים שיהיה בשני זמנים, כי יודיעם מלחמות החשמונאים נגד היונים בימי אנטיוכוס, ומלחמת בני אפרים נגד גוג ומגוג לעתיד, ששניהם נבואות עתידות, ואמר גם היום, כי יכלול בזה הגדה אחת בדבר שיהיה היום בזמן הזה קודם הגאולה העתידה שהיא מלחמת המכביים עם בני יון: