וּבָ֨אוּ עַמִּ֤ים רַבִּים֙ וְגוֹיִ֣ם עֲצוּמִ֔ים לְבַקֵּ֛שׁ אֶת־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וּלְחַלּ֖וֹת אֶת־פְּנֵ֥י יְהֹוָֽה׃ {ס}

וְיֵיתוּן עַמְמִין סַגִיאִין וּמַלְכִין רַבְרְבִין לְמִתְבַּע אוּלְפַן מִן קָדָם יְיָ צְבָאוֹת בִּירוּשְׁלֵם וּלְצַלָאָה קָדָם יְיָ:

ובאו. ר״ל ויהיו נשמעין זה לזה וכן יבואו עמים וגומר:

עצומים. ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (ירמיהו ט״ו:ח׳):

ובאו, והדבר יתרבה כ"כ עד שיבואו עמים רבים וגוים עצומים לא ערים יחידים, ויהיה עקר ביאתם לבקש את ה' היינו לדרוש בירושלים על פנות האמונה האמתית ולהתפלל ג"כ שם לפני ה', וכ"ז יהיה קודם זמן הגאולה שישראל יהיו עדיין בזויים בעיניהם רק ירושלים תתנשא מאד בעיניהם, כמו שהיעוד הזה נתקיים עתה בכל פרטיו, שכל העמים יסעו לירושלים המונים המונים לדרוש את ה' ולהתפלל שם: