וְֽהָלְכ֡וּ יוֹשְׁבֵי֩ אַחַ֨ת אֶל־אַחַ֜ת לֵאמֹ֗ר נֵלְכָ֤ה הָלוֹךְ֙ לְחַלּוֹת֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וּלְבַקֵּ֖שׁ אֶת־יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת אֵלְכָ֖ה גַּם־אָֽנִי׃

וְיָהֲכוּן יַתְבֵי חֲדָא עִם חֲדָא לְמֵימַר נֵיזֵיל מֵיזַל לְצַלָאָה קָדָם יְיָ וּלְמִתְבַּע אוּלְפַן מִן קָדָם יְיָ צְבָאוֹת דֵין לְדֵין יֵימַר אֵיזֵיל אַף אֲנָא:

והלכו יושבי - עיר אחת אלכה גם אני ובאו להתפלל אל הבית.

יושבי אחת. יושבי עיר אחת אל יושבי עיר אחרת:

לאמר. ויאמרו זה לזה נלכה לחלות לפני ה׳ לשאול ממנו כפרה ולבקש מאתו חסד כי אלכה גם אני בחברתך:

לחלות. ענין תפלה כמו ויחל משה (שמות לב):

ולבקש. מל׳ בקשה ושאלה:

והלכו יושבי עיר אחת אל יושבי עיר אחרת ויזמינו א"ע לאמר נלכה הלוך לחלות את פני ה' שילכו שמה להתפלל, ואח"כ ילכו לבקש את ה' ולבקש פנות האמונה מה שנוגע באמונות האלהות, וכולם יהיו נכונים ללכת עד שישיבו להם אלכה גם אני: