כֵּ֣ן שַׁ֤בְתִּי זָמַ֙מְתִּי֙ בַּיָּמִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְהֵיטִ֥יב אֶת־יְרוּשָׁלַ֖͏ִם וְאֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה אַל־תִּירָֽאוּ׃

כֵּן תָּבֵית הֲשִׁיבֵית בְיוֹמַיָא הָאִלֵין לְאַיטָבָא לְיַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם וְלִדְבֵית יְהוּדָה לָא תִדְחֲלוּן:

כן - הזכיר את בית יהודה, כי הם רבים גם בעבור המלכות.

כן שבתי. כשיעור הזה חזרתי וחשבתי בימים האלה להיטיב וגו׳ ולא אנחם על הטובה לכן אל תיראו מדברי שלוחי הבבליים:

כן שבתי זממתי בימים האלה להטיב את ירושלם, שהיה הרעה הכנה אל הטובה, שע"י הגלות רצתה הארץ את שבתותיה וגם נרצה עונם והיו מוכנים אל התשועה ביתר שאת, וכיון שהיה הרעה לתכלית טובה לא היה קשור עמה התנחמות, ולכן אל תיראו, כי עתה נתמרקו העונות ואתם מוכנים אל התשועות והנחמות, רק.