זְכַרְיָה ו׳ · י״ד

וְתִשְׁבַּחְתָּא תְּהֵי לְחֵלָם וּלְטוֹבִיָה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בַּר צְפַנְיָה לְדָכְרָנָא בְּהֵיכְלָא דַיָי:

והעטרות, לחלם - הוא חלדי, כמו אחימות הוא נחת בדברי הימים ולחן הוא יאשיהו, כמו עמינדב הוא יצהר ורבים ככה.

והעטרות תהיה. העטרות ההם תהיה כל אחת מהן למנדבי הכסף והזהב לזכרון טוב בהיכל ה׳ כי שמה היו תלויות כמו ששנינו במסכת מדות והבא בהיכל ורואה את העטרות יזכיר שמה את שמם לטובה:

ולחלם. הוא חלדי והיה נקרא בשתי השמות וכן חן הוא יאשיהו ולפי שנתארחו בביתו יוזכר עמהם לטובה:

והעטרות, ולכן עתה לא יהיו העטרות לא למלך ולא לכ"ג רק לחלם שהוא חלדי ולטוביה וידעיה ולחן שהוא יאשיה שהם הכינו אותם, ובכ"ז יהיו לזכרון בהיכל ה', כי העטרות היו תלויות בגובה ההיכל (כנז' במשנה דמדות), למען יזכרו ישראל את אשר עליהם לעשות שאם יעשו תשובה שלמה תהיה עתה עת הגאולה והמלך והכ"ג ילבשו את העטרות, וז"ש.