כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת אִם־בִּדְרָכַ֤י תֵּלֵךְ֙ וְאִ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֣י תִשְׁמֹ֔ר וְגַם־אַתָּה֙ תָּדִ֣ין אֶת־בֵּיתִ֔י וְגַ֖ם תִּשְׁמֹ֣ר אֶת־חֲצֵרָ֑י וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ מַהְלְכִ֔ים בֵּ֥ין הָעֹמְדִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אִם בְּאוֹרְחַן דְתַקְנָן קֳדָמַי תְּהַךְ וְאִם יַת מַטְרַת מֵימְרִי תִּטַר וְאַף אַתְּ תָּדִין לְדִמְשַׁמְשִׁין בְּבֵית מִקְדְשִׁי וְאַף תִּטַר יַת עֶזְרָתִי וּבַאֲחָיוּת מֵיתַיְא אַחֲיִינָךְ וְאֶתֵּן לָךְ רִגְלִין מְהַלְכָן בֵּית שַׂרְפַיָא הָאִלֵין:
כה - טעם וגם אם היית טוב כאביך יהוצדק שהיה כהן גדול בבית ראשון, וי"ו ונתתי כפ"ה רפה בלשון ישמעאל, וכמוהו: והאבן הזאת אשר שמתי מצבה. וככה: והחרמתי את עריהם. והנה שכרו, שיהלך בין העומדים שהם המלאכים.
אם בדרכי תלך. ר״ל אם זרעך ילכו בדרכי ואמר כמדבר עליו כי זרע האדם יחשב כמוהו וכן אקחך זרובבל (חגי ב):
ואם את משמרתי תשמור. ר״ל אם ישמרו הדברים שצויתי לשמרם וכפל הדבר במ״ש:
וגם אתה תדין. ר״ל גם זרעך כמוך יהיו כ״ג ופקידים עד עולם לדון את ביתי וע״פ יעשה כל צרכי הבית:
וגם תשמור. ר״ל בידם יהיו שמירות חצרי וכפל הדבר במ״ש:
ונתתי לך מהלכים. ר״ל ומלבד זאת לא יקופח שכרם בעולם הנשמות כי אתן להם מהלכים וטיולים בין המלאכים האלה העומדים פה כמ״ש למעלה ויאמר אל העומדים לפניו:
תדין. מל׳ דין והוא ענין היישרת הדבר:
מהלכים. מל׳ הלוך וטיול:
אם בדרכי תלך, שיתנהג במדות ה' מה הוא רחום וחנון כמש"פ חז"ל על והלכת בדרכיו, ואם את משמרתי תשמר, הוא משמרת תורת ה' ומצותיו, וגם אתה תדין את ביתי שישגיח על עבודת הבית ודיני הקרבנות, וגם תשמר את חצרי את חצרות המקדש להשגיח על משמרת הבית בכל פרטיו, אז אני מבטיח לך ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, ר"ל שהגם שהכהנים בזמן הזה הם בני אדם שוכני בתי חומר ומדרגתם יהיה שפלה ממדרגת המלאכים, יצא ממך חוטר לעתיד לבא שישמשו בבית השלישי שהם יתקדשו כמלאכים והם יהיו מהלכים בין המלאכים הנצחיים העומדים לפני ה' ויתהלכו עמהם בחייהם, ונבואה זו מלבד שהיתה פרטית על יהושע כנז', היתה ג"כ כללית ונבואה עתידה על זרעו, שמצד זה ראה את יהושע ר"ל את זרעו שנקראו על שמו, שלפעמים יהיו עומדים במשפט והשטן יקטרג עליהם שישרפו באש, שזה היה בעת השמד בימי אנטיוכס אשר רצה לכלות כהני ה', וה' גער בהשטן והיה כאוד מוצל מאש כמו שהיה בימי החשמונאים שנצולו בנס ובהשגחת ה', וגם היה קטרוג על כהונתם וה' מחל עונם והלביש אותם מחלצות, בפרט למ"ש הרי"א שהבגדים הצואים רומז על דור החשמונאים שלבשו בגדי מלכות שהם בגדים הבלתי נאותים לכ"ג משרת בהיכל ה', וה' העביר אותם מעליהם בימי הורדוס, שאז סר מעליהם גאות המלוכה וגסות הרוח שזה רמז בצניף הטהור שיושם על ראשם, שהמצנפת בא לכפר על גסות הרוח, שלא יהיה עליהם עטרת המלוכה רק מנצפת הכהונה לבד, והבטיח לו שלעתיד יתן לו בנים מהלכים בין המלאכים בבית עולמים:
