וַאֲתִיב וַאֲמַר לְדִמְשַׁמְשִׁין קֳדָמוֹהִי לְמֵימָר וַאֲמָרוּ לֵיהּ וְיַפֵּיק נְשִׁין דְלָא כָשְׁרִין לִכְהוּנְתָּא מִבֵּיתֵיהּ וַאֲמַר לֵיהּ חֲזֵי דְאַדְעֵיתִי מִנָךְ חוֹבָךְ וְאַלְבִּישַׁת יָתָךְ זַכְוָן:
ויען - זה המלאך אל העומדים לפני זה המלאך, והוא שר עליהם כי יעשו מה שיצום. ויש אומרים: כי לפניו שב אל יהושע וזה רחוק, כי למה יעמדו אנשים לפניו ומה מעלה יש לו כי הוא לבוש בגדים צואים. ודע כי לבוש פועל יוצא, ובאומרו לובש הוא לובש עצמו ולבוש אחר שם עליו, אלה הבגדים הצואים. ומלת עונך כדרך גדול עוני מנשוא מנשוא גדול עונשי וצערי, על כן אמר אחריו: הן גרשת אותי וגם זה עונך ככה.
העברתי מעליך - עונשך וצערך וחרפתך כדרך ונקה האיש מעון. וכן: והאשה תשא את עונה.
מחלצות - כמו את חליצתו - חליפתו, דבר שהוא נחלץ ממנו ומחלצות - שחלץ אחרים תחתיהן.
ויען ויאמר. המלאך שעמד יהושע לפניו אמר אל המלאכים העומדים לפניו הסירו מיהושע הבגדים המלוכלכים ר״ל הפרישו את בניו מנשותיהם הנכריות למען יוסר העון מיהושע:
ויאמר אליו. המלאך אמר ליהושע:
ראה העברתי. במה שצויתי להפריש בניך מהנכריות העברתי מעליך העון שהיה בך מה שלא מחית בהם:
והלבש. צויתי להלביש אותך:
מחלצות. ר״ל כשיוסר העון יגולה הזכות:
ויען. ענין הרמת קול כמו וענית ואמרת (דברים כו):
מחלצות. כן יקראו מין מלבושים נאים וכן המחלצות והמעטפות (ישעיה ג):
ויען ויאמר אל העמדים לפניו, המלאך אמר אל הממונים תחתיו להעביר פשע ולכפר חטאת, הסירו הבגדים הצואים מעליו, ר"ל שלא ישא עונש בעון בניו, וגם י"ל שבניו גרשו נשותיהם, ובאר לו כוונת המשל ראה העברתי מעליך עונך, ר"ל העונות שהם עליך מבחוץ ע"י הבנים שהם דמיון הבגדים שהם מבחוץ, העברתי ותלבש בגדים נקים, ר"ל תלבש זכיות תחתיהם: