זְכַרְיָה ב׳ · ח׳

וַאֲמַר לֵיהּ רְהוֹט מַלֵיל עִם עוּלֵימָא דֵיכִי לְמֵימַר פִּצְחִין תֵּיתֵיב יְרוּשְׁלֵם מִסְנֵי אֱנָשָׁא וּבְעִירָא בְּגַוָהּ:

ויאמר, הלז - כמו הלזה, אותו העומד והנה שלשה נתנבאו והם נערים: זכריה שמואל וירמיה.

פרזות - מחוץ לחומה.

ויאמר אליו. המלאך הבא אמר אל המלאך הדובר בי רוץ חיש מהר ודבר אל הנער הזה הוא זכריה כי היה עודנו נער:

פרזות. ר״ל אל יחשוב גם הוא כמוך שכן יהיה גם מדת העיר לעתיד כי לא כן הוא אבל המדידה בא להראות שקטנה היא עכשיו מול הגודל שתהיה לעתיד כי אז תהיה ירושלים מיושבת כעיר פרוז אשר אין חומה סביב לה כאלו אין לה קצבה ומדה וזהו ממה שיהיו בתוכה הרבה בני אדם ובהמה רבה וכאלו לא יכילם מקום נגדר:

רוץ. ענין מהירת ההליכה:

הלז. הזה וכן מה הציון הלז (מ״ב כג):

פרזות. ר״ל מבלי חומה סביב וכן ראש פרזיו (חבקוק ג):

ויאמר אליו רוץ דבר, שיודיע אל הנביא שחומה זו לא תהיה רק לפי שעה, כי גאולה זו אינה הגאולה האמתית ויבא עת באחרית הימים אשר פרזות תשב ירושלים, כי לא תכיל אותם החומה המצומצמת, מרוב אדם ובהמה בתוכה, שלכן תתרחב בכל עת מכל צד, וגם לא יצטרכו חומה מפני השמירה, כי.