זְכַרְיָה י״ד · ה׳

וְיִסְתְּתִים חֵילָא דְטוּרַיָא אֲרֵי יִמְטֵי חֵילָא דְטוּרַיָא לְאָצֵל וְתֶעֶרְקִין כְּמָא דַעֲרַקְתּוּן מִן קֳדָם זִיעָא דַהֲוָה בִּימֵי עֻזִיָה מְלַךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה וְיִתְגְלֵי יְיָ אֱלָהֵי וְכָל קַדִישׁוֹהִי עִמֵיהּ:

ונסתם, אל אצל - שם מקום. ויונתן בן עזיאל תירגם: ונסתם גיא הרי - ויסתתים וכל אנשי מזרח קוראים ונסתם כמו נסתם ארץ והנה רעש גדול יהיה.

וטעם ובא - אז תבא השכינה הקדושים שהם המלאכים ותשכן בירושלם וזהו פירוש עמך עם ירושלם, כי עמה ודבר תחלת הפרשה.

ונסתם. אז תנוסו מיד השבים דרך גיא ההרים שמזה ומזה כי אחר הבקיעה נעשו שני הרים:

כי יגיע וגו׳. כי הגיא שבין ההרים יהיה ארוך ויגיע אל מקום אצל ולשמה תנוסון בחפזון רב כאשר נסתם ר״ל כמו שנסו אבותיכם בימים האלה מפני רעש הארץ שהיה בימי עזיה וכו׳ כשנכנס בהיכל להקטיר וכן נאמר בימי עזיה וגומר שנתים לפני הרעש (עמוס א):

ובא ה׳. ואז יבוא ה׳, וכל המלאכים הקדושים להיות עמך בעזרתך ללחום מול גוג:

ונסתם. מל׳ ניסה ובריחה:

הרי. כמו הרים:

יגיע. מל׳ הגעה וקרוב:

אצל. שם מקום:

הרעש. ענין נדנוד ותנועה:

ונסתם גיא הרי, יש נוסחאות שכתוב בהן ונִסְתַּם, ור"ל כי הגיא שבאמצע ההר שיפתח עם התהום שמשם יצא הרעש הגדול הזה המפרק הרים, יסתם תיכף ויהיה שם בקעה, ולנוסח שכתוב ונַסְתֶּם, ר"ל שכולם ינוסו אל הגיא שבין שני ההרים שיתפרדו עתה, כי במקום שכבר נפתחה הארץ אין עוד סכנת הרעש כמו במקום שלא נפתחה הארץ עדיין, ולכן ינוסו כולם אל הגיא שבין ההרים, ואמר שיגיע גיא הרים אל אצל, שהגיא ימשך בדרום עד מקום ששמו אצל שהוא רחוק מ"ה מיל מירושלים של עתה. ועד שם יתמוטט ההר ויהיה משך הגיא, כי במקום הנקרא אצל יעמוד חצי ההר ועליו תבנה ירושלים שלעתיד, ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיה מלך יהודה, שאז היה הרעש מפני שקנא ה' לכבודו ולחולק עם כהונתו של אהרן, וכן יקנא ה' לכבודו בעת ההיא ועל החולקים על כבוד דת ישראל וקדושתם, ובא ה' אלהי כל קדושים עמך, ר"ל אבל אז לא יהיה הרעש מפני קצף ה' על ישראל כמו בימי עוזיה, שאז ראה ישעיה את ה' יושב על כסא רם ונשא ושרפים עומדים ממעל לו והבית ימלא עשן מקצף ה', אבל אז ה' וכל קדושים שלו יבואו עמך לשמרך ולעזרך, לא להסתלק על כסאו בשמים ולהענישך כמקדם:

גיא הרי. כמו הרים, כמו אצילי ידי וקרע לו חלוני, כי יתהוו מההר שני הרים, והצל שם מקום: