זְכַרְיָה י״ד · ד׳

וְיִתְגְלֵי בִּגְבוּרְתֵּיהּ בְּעִדָנָא הַהִיא עַל טוּר זֵיתָא דְעַל אַפֵּי יְרוּשְׁלֵם מִמַדִינְחָא וְיִתְבְּזַע טוּר זֵיתַיָא מִפַּלְגֵיהּ לְמַדִנְחָא וּלְמַעַרְכָא חֵילָא רַבָּא לַחֲדָא וְיִתְלַשׁ פַּלְגֵיהּ דְטוּרָא לְצִפּוּנָא וּפַלְגוֹהִי לְדָרוֹמָא:

ועמדו - הנה אות ומופת יעשה השם ביום ההוא ועד היום לא היה מכל זה כלום.

הר הזיתים - מזרח לירושלם. ונקבע ההר מזרחו ומערבו ותהיה ביניהם גיא כמו: ונשב בגיא.

ועמדו רגליו. הוא ענין משל שבא לומר שיבקע הר הזיתים אמר במשל כאלו יעמדו רגלי המקום ב״ה על ההר ההוא ויבקעהו ברגליו:

אשר על פני. העומד לפני ירושלים במזרחו:

ונבקע הר הזיתים. וזהו למען ינוסו הגולים מיד השבאים דרך הבקוע:

מחציו. הבקוע יהיה מאמצעית ההר בעבר המזרח ובעבר המערב כי הבקוע יהיה ממזרח למערב ולכן אמר בכל אורך ההר ממזרח למערב יהיה הבקוע באמצעיתו:

גיא גדולה מאד. בין החצאים יהיה גיא גדולה מאד בענין העומק:

ומש חצי ההר. חציו האחד יסור ממקומו כלפי הצפון וחציו השני כלפי הדרום:

ונבקע. מל׳ בקיעה וסדק:

גיא. עמק:

ומש. ענין הסרה כמו לא ימושו מפיך (ישעיהו נ״ט:כ״א):

ועמדו רגליו, אז יהיה רעש הארץ, ומצייר כאילו רגלי ה' ר"ל מסובביו (שזה גדר רגל ברוחנים) יעמדו על הר הזיתים שהוא במזרח ירושלים, והר הזיתים יבקע באמצעו בין בצד מזרח בין בצד מערב, ר"ל שתהיה הבקיעה נמשכת ממזרח למערב, ועי"ז ימוש ההר ממקומו חציו לצד צפון וחציו לצד דרום, ובין שתי חציי ההר ישאר גיא גדולה מאד, ואם הענין הוא כפשוטו, יהיה זה מתאחד עם מה שהראו לו ליחזקאל (שם סי' מ"ח) שירושלים שלעתיד תהיה רחוקה ממקום המקדש מ"ה מיל, ובאשר כבר נבאו נביאים אחרים שירושלים תשב במקומה, באר נביאנו שזה יהיה ע"י שהר הזיתים שהוא מירושלים יעתק ממקומו עם כל סביבותיו באורך וברוחב חמשת אלפים קנים (שהם ט"ו מיל שכן יהיה גודל עיר ירושלים לע"ל כמבואר שם), וזה יהיה רחוק מחצי ההר הצפוני מ"ה מיל, ועליו תבנה ותתכונן ירושלים שלעתיד שראה יחזקאל, ובזה יתקיימו דברי הנביאים כולם בלי סתירה: