הֵילֵ֤ל בְּרוֹשׁ֙ כִּֽי־נָ֣פַל אֶ֔רֶז אֲשֶׁ֥ר אַדִּרִ֖ים שֻׁדָּ֑דוּ הֵילִ֙ילוּ֙ אַלּוֹנֵ֣י בָשָׁ֔ן כִּ֥י יָרַ֖ד יַ֥עַר (הבצור) [הַבָּצִֽיר]׃

אַיְלִילוּ מַלְכַיָא אֲרֵי אִתְּבָרוּ שִׁלְטוֹנַיָא דְעַתִּירֵי נִכְסַיָא מִתְבַּזְזִין אַיְלִילוּ טוּרָנֵי מְדִינָתָא אֲרֵי אִתְבְּזִיז מְחוֹז תּוּקְפְכוֹן:

הילל ברוש - שרי ישראל.

כי נפל ארז - מלכי החשמונים.

אלוני בשן - הנותנים פרי.

כי ירד יער הבציר - שהוא נכבד מהם.

הילל ברוש. אתה אילן ברוש עשה יללה כי הארז נפל ע״י הרוח הנושב ואיך א״כ תעמוד אתה מול הרוח ר״ל הילילו המון העם כי השרים נפלו ואיך תתקיימו אתם:

אשר אדירים שדדו. בזה יפרש אמריו מי הוא הארז שנפל ואמר אשר אדירים שדדו:

הילילו אלוני בשן. אתם אלוני אלון הגדילים בבשן החלושים מאילני יער הילילו כי ירד והושפל יער החזק וכפל הדבר במ״ש:

הילל. מל׳ יללה:

אדירים. חזקים:

שדדו. נעשקו:

בשן. שם מקום מרעה:

ירד. מל׳ ירידה והשפלה:

הבציר. מבצור וחוזק וכן ערים בצורוח (מ״ב י״ט):

הילל ברוש, הברוש הוא ג"כ מין ארז ופחות ממנו, והאלון הוא פחות משניהם, יאמר שהברוש ייליל כי נפל ארז הגדול ממנו, ועמו אדירים שודדו, והוא נפילת המלך ומשנהו ורואי פני המלך, ואח"כ הילילו אלוני בשן שהם השרים, כי ירד יער הבציר יער החזק שהם הגבורים ירדו ונפלו: