התחילו ללמודוַאֲמַר יְיָ לִי כְּתוֹב דִכְרַן עוֹבָדֵיהוֹן בְּחֵילַשׁ כְּתָבָא וּרְמֵי יָתֵיהּ לְבֵית מַקְדְשָׁא וּרְמֵי לִתְחוֹת יַד אֲמַרְכְּלָא חֲלַף דְיַקְרֵית דְחַלְתִּי בְּעֵינֵיהוֹן וּכְתָבִית דָכְרָן עוֹבְדֵיהוֹן בְּחֵילַשׁ כְּתָבָא וּרְמִיתִי יָתֵיהּ לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ לִתְחוֹת יַד אֲמַרְכְּלָא רַבָּא:
השליכהו. השלך את הכסף אל האוצר המחוזק והחשוב והוא אוצר בית ה׳:
אשר יקרתי מעליהם. אשר הכבדתי להיות ממעל להם עטרה על ראשם ר״ל צדקת ל׳ הצדיקים שבכל דור ודור שמורה היא להיות בנוי בזכותם הבית העתיד:
ואקחה. עשה כאשר צוהו המקום והשליך הכסף לאוצר בית ה׳ לרמז הרמז האמור:
היוצר. כמו האוצר ובא היו״ד במקום האל״ף כי אהו״י מתחלף:
אדר. ענין מעוז וחוזק כמו לגפן אדרת (יחזקאל י״ז):
היקר. יקרתי מל׳ יקר ומכובד וחשוב:
ויאמר ה' אלי השליכהו אל היוצר, ימשיל במשלו שצוהו ה' שיקח את הכסף וישליכהו להיוצר המצייר צורה בהכסף ועושה בו צורת מטבע, היינו שיצייר את השלשים כסף שהם שלשים צדיקים שנהרגו על קדושת שמו שצורתם יהיה חקוקה לפני כסא כבודו, כי הוא אדר היקר שמן נפשות אלה הנהרגות וכסף הכוסף הזה יעשה לו ה' אדרת יקר אשר יקרתי מעליהם שלקחתי היקר הזה מעליהם, כי יקר בעיני ה' המותה לחסידיו, ולקח יקרת נפשותיהם ויתלבש בם לבוש תפארה, ואשליך אותו בית ה' אל היוצר, השליך את הכסף הזה לבית ה', כי בזכות זה נתקיים הבית ולא נחרב בימי אנטיוכוס, שזה היה בזכות הקדושים שמסרו נפשם לכבוד ה', והיוצר צר צורה ממנו שצורת הקדושים היו לה' לאדרת יקר ומעטה תהלה: