אֶשְׁרְקָ֥ה לָהֶ֛ם וַאֲקַבְּצֵ֖ם כִּ֣י פְדִיתִ֑ים וְרָב֖וּ כְּמ֥וֹ רָבֽוּ׃

אַכְלֵי לְכַנָשָׁא גָלוּתְהוֹן וַאֲקָרְבִינוּן אֲרֵי פְרַקְתִּינוּן וְיִסְגוּן כְּמָא דִי אֲמַר עֲלֵיהוֹן יִסְגוּן:

אשרקה - לנשארים באשור ובמצרים.

ורבו - בגלותם בארץ נכריה.

כמו רבו - בימים קדמונים בארצם והנה זה כמו בגאון ישראל.

ומלת כמו רבו - זרה כי המשפט כאשר רבו.

אשרקה להם. אצפצף לבני הגולה לרמז שיבואו ובזה אקבצם ר״ל אעיר לבם לשוב לארצם כי אז אפדם מהגולה ויתרבו בבנים ובבנות כמו שרבו מאז במצרים:

אשרקה. ענין צפצוף קול הבאה בקבוץ השפתים וכן ושרק לו מקצה הארץ (ישעיהו ה׳:כ״ו):

אשרקה, ונגד יהודה שהם מפוזרים בין העמים והם משועבדים בגולה אשרק להם לסימן שיחזרו לא"י, ובזה אקבצם כי פדיתים מן הגלות, ותחת שבגלות היו מתמעטים תמיד ע"י עלילות והריגות, עתה ירבו כמו שרבו בזמן הקודם: