יוֹנָה ד׳ · ט׳

וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־יוֹנָ֔ה הַהֵיטֵ֥ב חָרָֽה־לְךָ֖ עַל־הַקִּֽיקָי֑וֹן וַיֹּ֕אמֶר הֵיטֵ֥ב חָֽרָה־לִ֖י עַד־מָֽוֶת׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

אלהים חוזר על אותה שאלה עצמה, הפעם על הקיקיון: ההיטב חרה לך על הקיקיון. יונה משיב בלי היסוס - היטב חרה לי עד מוות. מצודת דוד מבאר שהשאלה נשאלה בה״א השאלה, אם אכן חרה לו מאוד על אובדן הקיקיון, ומפרש את תשובתו בשתי דרכים: עד שאבחר במיתה בעבור זה, או שהחרון יימשך בו עד המיתה ולא יתנחם כל ימיו. אבן עזרא מסביר את מהלך הדברים בבירור - השם שם משל לנביאו, בעבור שחרה לו על שניחם השם. השאלה החוזרת קושרת במפורש בין הכעס על הקיקיון לכעס על נינוה.
מבוסס על מצודת דוד, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַאֲמַר יְיָ לְיוֹנָה הֲלַחֲדָא תְקֵיף לָךְ עַל קִיקָיוֹן וַאֲמַר לַחֲדָא תְקוֹף לִי עַד מוֹתָא:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויאמר - השם שם משל לנביאו, בעבור שחרה לו כי נחם השם.

Ibn Ezra on Jonah -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ההיטב. בה״א השאלה ששאל לו אם מאד חרה לו על אבדן הקיקיון:

עד מות. עד שאבחר המיתה בעבור זה או ר״ל עד המיתה יחרה לי ולא אנחם כל ימי עולם:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ההיטב חרה לך על הקיקיון, שאל אותו וכי זה דבר טוב, בעבור קיקיון שהוא דבר קל מאד חרה לך, ויאמר היטב חרה לי ר"ל ראוי שיחרה לי מפני שהוא עד מות שע"י חסרון הקיקיון הנני הולך למות כי נולד לו קדחת מרוב תבערת החום עד שהתעלף והגיע עד שערי מות:

Malbim on Jonah--Wikisource