יוֹנָה ד׳ · ג׳

וְעַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה קַח־נָ֥א אֶת־נַפְשִׁ֖י מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי׃ {פ}

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הבקשה קשה: ועתה ה׳ קח נא את נפשי ממני, כי טוב מותי מחיי. מצודת דוד מבאר שיונה מבקש למות כדי שלא לראות באובדן בני עמו, שהוא עצמו היה הסיבה לו. אבן עזרא מסביר את הרקע באופן דומה: מפני שראה שישראל לא עשו תשובה, פחד שתבוא עליהם הרעה דווקא מפני שנינוה שבה, ולכן התפלל שתילקח נפשו. הוא משווה זאת לדרכו של משה שאמר ״מחני נא״, ולמה שאירע לאלישע כשמשח את חזאל. לפי שני הפירושים אין כאן ייאוש אישי אלא כאב על גורל ישראל.

מבוסס על מצודת דוד, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור