יוֹנָה ב׳ · ג׳

וַאֲמַר צַלֵיתִי מִדְעָקַת לִי קֳדָם יְיָ וְקַבֵּל צְלוֹתִי מֵאַרְעִית תְּהוֹמָא בָּעִיתִי עֲבַדְתָּא בָּעוּתִי:

ויאמר שאול - מקום עמוק, הפך שמים שהוא מרום.

קראתי. הנה קראתי אל ה׳ מפני הצרה אשר עלי וידעתי כי יענני הואיל ואני קיים כל הימים הללו:

מבטן שאול. היא הדגה שהיא לו כעומק השאול:

שמעת קולי. מובטח אני אשר שמעת קולי:

מבטן שאול. ר״ל מעומק הקבר:

שועתי. ענין צעקה כמו הקשיבה לקול שועי (תהלים ט):

השאלות: (ג-יא) בתפלה הזאת באו דברים כפולים ומכופלים. שמה שכתוב בפסוק ד' ה' נשנה בפסוק ו' ז' והושלש בפסוק ח', ולמה בא כל התפלה בלשון עבר שכבר התקשה בו הראב"ע?:

ויאמר קראתי, תפלה זו נחלקת לג' חלקים, (חלק א') יספר עת השליכוהו לים שאז התיאש מן החיים, אבל כשבלעו הדג חי במעיו ראה כי יתנוסס עמו נס ופלא ושחיה יחיה, (חלק ב') אחר שפלטו הדג שנשלך שנית בעמקי תהום רבה התיאש שנית, וכשבלעתו הדגה ראה שנית כי חיה יחיה, (חלק ג') עת הצר לו במעי הדגה שאז קבל ע"ע לשמוע בקול ה' וללכת לנינוה כדבר ה', ואמר תחלה דרך כלל קראתי מצרה אל ה' ויענני על שני הפעמים שהושלך לים וקרא אל ה' ויענהו ע"י שבלעו הדג והדגה, ועתה מבטן שאול שועתי, היינו בטן הדגה הנמשל כשאול המוכן להשחיתו ואבטח כי שמעת קולי, ותוציאני לרויה: