וַיְמַ֤ן יְהֹוָה֙ דָּ֣ג גָּד֔וֹל לִבְלֹ֖עַ אֶת־יוֹנָ֑ה וַיְהִ֤י יוֹנָה֙ בִּמְעֵ֣י הַדָּ֔ג שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וּשְׁלֹשָׁ֥ה לֵילֽוֹת׃

דג גדול. זכר היה והיה עומד בריוח ולא נתן לב להתפלל רמז הקב"ה לדג והקיאו לתוך פיה של נקבה שהיתה מלאה עוברי' והיה שם בדוחק ויתפלל שם שנאמר ממעי הדגה: (וימן ה׳. אותן ט״ז יום שחסרו ישראל מן המן שלא אכלו מ׳ שנים שלימים המן זה לקח הקב״ה ופירנס את הדג שלא יעוכל יונה במעיו וגם יונה אכל בתוכו מזה המן לכן נאמר וימן אותיות י״ו מ״ן וכן וימ״ן קיקיון שהיה אוכל ד' עומרים לכן נאמר ד' פעמים וימן ובלשון יון נקרא מן קיקא ועל זה נאמר קי״ק יו״ן. סוד מישרים):

וְזַמִין יְיָ נוּנָא רַבָּא לְמִבְלַע יַת יוֹנָה וַהֲוָה יוֹנָה בִּמְעַיָא דְנוּנָא תְּלָתָא יוֹמִין וּתְלָתָא לֵילְוָן:

וימן - כמו זמון.

ויהי יונה - אין כח באדם לחיות במעי הדגה כפי שעה, ואף כי זה המספר רק במעשה נס.

וימן. הזמין את הדג לבלוע אותו מיד שלא יטבע במי הים:

וימן. ענין הזמנה כמו וימן להם המלך (דניאל א׳:ה׳):

וימן ה' דג גדול, ה' הזמין במקום הזה דג גדול שבלעו כולו שלם ולא שבר עצמותיו, וזה ידוע שמן הנמנע שיחיה אדם במעי הדג אפי' שעה אחת, שהאדם צריך שאיפת רוח קר מבחוץ, אולם באשר כבר נגזר עליו מיתה ונחשב כאילו נולד שנית שם לו ה' טבע העובר, הנוצר ומתקיים ט' חדשים במעי אמו מבלי שאיפת רוח כמ"ש הרי"א והיה זה א' מפלאי הבורא כנס של חנניה מישאל ועזריה בכבשן האש וכדומה: