וַיִּֽירְא֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ יִרְאָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֖יו מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֑יתָ כִּֽי־יָדְע֣וּ הָאֲנָשִׁ֗ים כִּֽי־מִלִּפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא בֹרֵ֔חַ כִּ֥י הִגִּ֖יד לָהֶֽם׃

וּדְחִילוּ גַבְרַיָא דְחִילָא רַבָּא וַאֲמָרוּ לֵיהּ מַה דָא עַבַדְתָּא אֲרֵי יְדָעוּ גוּבְרַיָא אֲרֵי מִן קֳדָם יְיָ הוּא עָרֵיק אֲרֵי חַוֵי לְהוֹן:

וייראו - כנגד שאמר אני ירא. ויאמרו לו: מה זאת והטעם איך עשית זה לברוח מלפני השם, כי הוא גילה סודו להם.

וייראו וגו׳. בשמעם שחטא לה׳ ואין א״כ מקום לפייס בממון לכן פחדו מאד:

מה זאת עשית. לא אמרו כשואלים אלא כמתמיהים כאומר איך עשית דבר כזה למרוד פי ה׳ ולברוח ממקום הנבואה ודוגמתו מה עשית ותגנוב את לבבי (בראשית ל״א:כ״ו) שהוא ענין תימה:

כי ידעו האנשים. היה נודע להם שהוא בורח מלפני ה׳ ממקום הנבואה:

כי הגיד להם. ר״ל ע״פ הדברים שאמר הבינו אמיתת הענין כאלו הגיד להם בפה מלא:

וייראו האנשים יראה גדולה, כי מ"ש תחלה וייראו המלחים היתה יראת הסכנה. אבל יראה זו היתה יראת ה' שהיא גדולה למעלתה לפי גדולת העצם שהתיראו ממנו, ויאמרו אליו מה זאת עשית, עי' המפרשים שהוכיחו אותו על רוע מעשהו, ר"ל איך עשית כדבר הרע הזה לברוח מלפני ה', ומפרש כי ידעו זאת מפני שהגיד להם כנ"ל בפסוק הקודם: