וּבְנֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְנֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם מְכַרְתֶּ֖ם לִבְנֵ֣י הַיְּוָנִ֑ים לְמַ֥עַן הַרְחִיקָ֖ם מֵעַ֥ל גְּבוּלָֽם׃

וּבְנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשְׁלֵם זַבִּנְתּוּן לִבְנֵי יְוָנָאֵי דְיָתְבֵי בִּסְפַר דְיַמָא בְּדִיל לְאַרְחֲקוּתְהוֹן מֵעַל תְּחוּמֵיהוֹן:

מכרתם. כי הם היו שכיני ישראל וגנבו קטניהם ומכרום למען ירחקו מגבולם לבל יגולה הדבר:

בני יהודה מכרתם לבני היונים בעת החורבן, למען הרחיקם מעל גבולם. שהוא גרוע ממה שלקחתם הכסף להנאתכם ומכרתם לעבדים בשביל ריוח מחירם, כי זה שמכרתם אותם למקום רחוק היה בעבור איבה ושנאה, לכך אשיב גמולכם באותו מדה בעצמה שעשיתם לישראל (שזה גדר השבה שמשיב לו הדבר הזה בעצמו):