הספר נחתם: וניקיתי דמם לא ניקיתי, וה׳ שוכן בציון. רש״י מבאר: ואף אם אנקה אותם משאר עבירות, את הדם לא אנקה. מצודת דוד מפרש שאף שינקה את העמים מעוון החמס במה שישראל ישובו לקחת מהם את כספם, את הדם לא ינקה. הניסוח הכפול והתמוה הזה הוא בדיוק חוד הספר: יש דברים שנמחלים ויש שאינם, ושפיכות דם נקי היא הגבול. שלוש המילים האחרונות, ״וה׳ שוכן בציון״, הן הערובה לכל השאר.
ונקיתי. ר״ל אף שאנקה את העכו״ם מעון החמס במה שישראל ישובו לקחת מהם כספם וזהבם הנה עון שפיכת דמם לא אנקה בכופר ממון כ״א בדם שופכו:
וה׳ שוכן בציון. כאומר אל יפחדו ישראל פן כשידעו העכו״ם שנחרץ משפטם להרג יתחזקו לנקום נקם מישראל בחשבם כאשר יאבדו יאבדו כי ה׳ שוכן בציון ויגן על עמו ולא יהיה לאל ידם:
ונקיתי דמם לא נקיתי, מפני שבמלחמת גוג ומגוג לא נכללו רק אומות אדום וישמעאל וכל השייכים לאמונתם, והלא יש כמה עמים שאין שייכים להם והם ג"כ שפכו דמם של ישראל, אומר שאח"כ אנקה גם את דמם אשר לא נקיתי עדיין במפלת גוג, שהוא הדם ששפכו האומות שלא ישתתפו במלחמת גוג ומגוג, וזה יהיה אחר שה' שוכן בציון שאז ינקה גם דמים האחרים ויעשה בהם משפט: