הֲמוֹנִ֣ים הֲמוֹנִ֔ים בְּעֵ֖מֶק הֶחָר֑וּץ כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהֹוָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הֶחָרֽוּץ׃

בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ. שֶׁשָּׁם חָרוּץ שֶׁהַמִּשְׁפָּט אֱמֶת וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״מֵישַׁר פִּלּוּג דִּינָא״:

מַשִׁרְיָן מַשִׁרְיָן בְּמֵישַׁר פִּלוּג דִינָא אֲרֵי קָרִיב יוֹמָא דַעֲתִיד לְמֵיתֵי מִן קֳדָם יְיָ בְּמֵישַׁר פִּלוּג דִינָא:

המונים - יפלו.

כי קרוב יום ה' - להנקם מהם.

המונים. כתות כתות מהמון רב יפלו בעמק החרוץ הוא עמק יהושפט ויקרא עמק החרוץ כי שם יעשו בהם משפט חרוץ ומתוך:

יום ה׳. יום המשפט שיהיה בעמק החרוץ:

החרוץ. ענין חתוך וגזור וכן אתה חרצת (מ״א כ):

המונים המונים, ר"ל מה שיתאספו המונים המונים אל עמק יהושפט, הוא מפני שיהיו בעמק החרוץ, כי עמק יהושפט נקרא בעת המשפט, שאז חוקר על דינם ושופט לדעת אם זכאי אם חייב, אבל אז יקרא בשם עמק החרוץ, שכבר נחרץ ונגמר הדין שהם חייבים כליה, ולכן קרוב יום ה' וימהר לכלותם בעמק החרוץ אחר שהדין נחרץ ונגמר: