כֹּ֤תּוּ אִתֵּיכֶם֙ לַחֲרָב֔וֹת וּמַזְמְרֹֽתֵיכֶ֖ם לִרְמָחִ֑ים הַֽחַלָּ֔שׁ יֹאמַ֖ר גִּבּ֥וֹר אָֽנִי׃

אִתֵּיכֶם. קלטר״ש בְּלַעַ״ז:

וּמַזְמְרוֹתֵיכֶם. שרפש״א בְּלַעַ״ז:

אַתְקִינוּ סִכֵּכוֹן לְסַיְפִין וּמַגְלֵכוֹן לְמוֹרְנִין דַחֲלִישׁ יֵימַר גִבַּר אֲנָא:

כתו אתיכם - כמו: את מחרשתו ואת אתו.

ומזמרותיכם - שיזמרו בהם הזמורה.

החלש - יתחזק.

כתו. שברו אתיכם לעשות מהם חרבות ומזמרותיכם לעשות רמחים:

החלש. אף החלש יתחזק לבא במלחמה:

כותו. מל׳ כתישה וטחינה:

אתיכם. שם כלי עשוי לחפור בו כמו ואת אתו (ש״א יג):

לחרבות. מל׳ חרב:

ומזמרותיכם. שם הכלי שכורתים בו הזמורות וכן וחניתותיהם למזמרות (ישעיה ב):

לרמחים. הוא מכלי מלחמה:

החלש. תש הכח:

כתו אתיכם לחרבות, כי אוחזי חרב נפלו כולם ותחתיהם ילכו האכרים עובדי האדמה ויעשו מן אתיהם ומזמרותיהם חרבות ורמחים חדשים, והם לא יהיו גבורים רק החלש יאמר גבור אני, בפעם השלישית שגם אלה יסופו במלחמה, אז.