רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וְלֹא יְעַבְּטוּן. אֵין לוֹ דִמְיוֹן וּפִתְרוֹנוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ לֹא יְעַקְּלוּן:
וְלֹא יְעַבְּטוּן. אֵין לוֹ דִמְיוֹן וּפִתְרוֹנוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ לֹא יְעַקְּלוּן:
כְּגִבָּרַיָא רָהֲטִין כְּגַבְרֵי עָבְדֵי קְרָבָא סַלְקִין לְשׁוּרָא וּגְבַר בְּאוֹרְחֵיהּ אָזְלִין וְלָא מְעַכְּבִין אוֹרְחָתְהוֹן:
כגבורים, יעבטון - כמו יעותון וככה בלשון ישמעאל.
ואיש. כל אחד ילך בדרכו המיוחד לו ולא ילכו באורח מעוקם ומותעה:
יעבטון. אין לו דמיון ופתרונו לפי ענין עקום ומעוקל:
אורחותם. מלשון אורח ודרך:
כגבורים, עתה מצייר איך יכבשו את חומת העיר שתחלה ירוצון אל החומה כגבורים, כי העם יערכו מלחמה מן החומה ובפתח השער וצריך לרוץ בגבורה להגיע עד החומה ולהבריח הלוחמים, ואח"כ צריך לדעת תכסיסי מלחמה איך לעלות אל החומה, ועל זה אמר כאנשי מלחמה יעלו חומה, ואז יסדרו לאנשי החיל דרך מיוחד לכל גדוד ועוד ישאירו לעצמם אורח צדדי שיוכל להטות אליו אם יצטרך ללכת אל הצד או לסבב את האויב וזה נקרא אורח ועל זה אמר איש בדרכיו ילכון שהוא הדרך הגדול וגם לא יעבטון ארחותם שהוא הארח הצדדי: