יוֹאֵל ב׳ · ה׳

כְּקוֹל לַהַב. הָאוֹכֶלֶת קַשׁ מַשְׁמַעַת קוֹל:

עֱרוּךְ מִלְחָמָה. לְפִי שֶׁהוּא דָבוּק נָקוּד חֲטַף סְגוֹל:

כְּקַל רְתִיכַיָא עַל רֵישֵׁי טוּרַיָא מְקַפְּצִין כְּקַל שַׁלְהוֹבִית אֶשְׁתָּא דִמְשֵׁיצְיָא כְּקַשָׁא יְבֵישָׁא כְּעַמָא תַקִיפָא דְיָדַע סִידְרֵי קְרָבָא:

כקול - הטעם כי המרכבה איננה הולכת על מקום גבוה ואלה על ראשי ההרים.

בקול להב אש - שיראה למעלה.

ערוך מלחמה - מערכה אחר מערכה.

על ראשי ההרים ירקדון. אשר מרקדין במרוצתם על ראשי ההרים שהקול נשמע למרחוק:

אכלה קש. שאז משמעת הקול כן נשמע הרעשת קול הארבה:

כעם עצום. הוא כעם חזק הערוך ומסודר למלחמה:

ירקדון. מלשון רקוד וקפיצה:

קש. תבן דק:

ערוך. מסודר:

כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון, שע"י שמתחברים כאחד ישמיעו קול כקול מרכבות והגם שאין דרך מרכבה לעלות על ראשי ההרים הם ירקדו שם כקול מרכבות.

כקול, אחר שצייר ענינו בעצמו מצייר הקול שנשמע ע"י פעולתו שישחית את הכל ישמיע קול כלהב אש אוכלה קש, כי כבר צייר זה כאש ואמר שישמע הקול כקול להב אש בעת שהיא אוכלה קש, עתה יצייר איך יכוין הארבה א"ע לרדת מן ההרים אל הערים, ומצייר אותו כהכין א"ע למלחמה נגד בני אדם אשר יעכבו מהלכו, שהוא דומה כעם עצום המוכן לערוך מלחמה: